(הכותרת מתלהבת,אני יודע, אבל זה כינוי נוסטלגי אז אנא סלחו לי)

זהו, חזרתי לחופשת יום כיפור ארוכה (מאתמול עד יום שישי בבוקר).

כל מי שחפץ ביקרי מוזמן לאותת לי באמצעות טלפון, פלאפון, אייסי, מייל או כל צורת תקשורת  אחרת המתאפשרת לאדם באשר הוא אדם.

אני מפזז לצלילי יוני רכטר בחדרי הקט.

(ועוד קליפים ושירים רבים שהורדתי בימים מאירי אינטרנט (חשוכי אינטרנט פחות)

הצום יהיה הזדמנות מצוינת להתרפק על מאכליה של אמא,

הבעיה היא שאמא כבר לא רגילה לבשל לדרדקה הסורר (אנוכי).

למשל, היא לא אופה לי עוגת דבש בתואנת שווא שהתנור לא בסדר

והיא לא רוצה לעשות לי חצילים על האש (חצילים אצלי זה נושא רגיש ואקוטי כי זה כמעט מצב צבירה צמיג ורק בתנאים מאוד מאוד מסוימים אני חפץ במאכל זה.

מילא, נפעיל עליה לחץ רגשי בלתי מתון :)

אני גם אוכל להלאות אותה עד שהיא תצטער שהיא ילדה אותי אותו לילה חיפאי חם ב1981

טוב, נו, היא טוענת שאני לא מדבר מספיק כשהיא שואלת אותי בפלאפון איך היה היום ומצפה שאני אתן לה ראשי פרקים סדורים.

אני אדם שמעדיף לאבד קשר עם אביו ואימו העיקר לא לתמצת עצמו לדעת.

(בעצם עם אבא שלי אף פעם לא ערכתי שיחות ארוכות מדי)

אני תוהה אם לתת לכם אוסף לינקים כזה,

אני רואה המון כתבות מרתקות באינטרנט,

מצד שני זה עלול לשעמם אותכם

כי מה לכם, הקוראים של בלוג אישי, ולאסופת כתבות שלא קשורות אלי ואולי כבר קראתם בעצמכם

(כי יש לכם יותר אינטרנט מלי)

ברקע: יצחק שמיר במגבת לחה