ממלכה כנענית 

מכל מאהבייך אני המשורר

גבר להביא להורים

ואחר כך להסתיר כחטא הרהורים.

השכנים יגידו ויגידו

ואני ארשה לך לברוח ולצעוק ש

הכל בגללי

הכל בגללי.

כשתשובי הסקס יהיה על מה יגידו

השירים יהיו על מה יגידו

ושניהם יהיו כל כך טובים

שנקווה שלא ישתקו לעולם.

מכל מצבי הרוח שלך

אהיה המעצבן ביותר

ואשא את התואר בגאון

בחוצות העיר,

מצב הרוח המוקדש למשורר.

מכל בגדייך אהיה הגלימה,

ועטרת מלכות השירה.

אמשוך ראשך בשמן

ואת תמלכי על

לא כלום,

ברודנות יהירה

אך סקסית

של אלוף בצלות

ואלוף שום.

נוריש לילדנו ממלכה דמיונית,

שני פילים על מונית.

הם יאבקו בלהט שירשו מאתנו

על המגילות הגנוזות,

על השורות הגנובות.

החשקים הקדושים

והחסכים הכחושים

אהבות ושנאות,

אבא ואמא.

בין גאות לשפל,

משגל לנידה,

משתה לתענית,

תשאף אהבתנו לשלמות

בדיאלקטיקה נצחית

רבת תשוקה

אך חסרת המנוח.

חומרית לרוחנית,

נאיבית לזדונית,

בין חווה ולילית

רומנטיקה אירופית,

ממלכה כנענית.

 עשתונות

מתעסק בזוטות
והזוטות מתעסקות בי בחזרה.

הו אופליה,
מתי תצופי במי החבצלות מול הבנק,...
מצחקקת תקוותי בשגעונך הירקרק.

אני גיבור על תיאורטי
ליבי פלדה מחוסמת אכולת קורוזיה.
כל עשתונותי נתונים במתקפת זעם
המטלטלת אותי כאם חורגת
ואת המציאות מפוגגת.

הו פנלופה,
אל תארגי ותפרמי אותי
כל כך מהר.

עוד אשוב, בי נשבע!
כמו אחרית הימים
דקה לפני העולם הבא.