כדור הארץ לא מבין מה ההתלהבות משמחת תורה,
כל החיים שלו מקיף את השמש ועדיין לא מרגיש מואר.‏

אני מטיף עם מטף צמוד, המייבב כטוטפות בין עיניי בחשכה ואז אני מפעיל את טיפת המזל בתנועת ברז דולפת, רוקד בין טפטפות בצעדי חסכם, אבי היה מטיף לי עוד מגיל הטף וכך היינו מטופפים בנעלי שפיץ על מדרכות מבהיקות בגשם כל פורים עם מגילת פרד אסתר ביד, החיים טובים צריך רק טיפטיפונת ידע בכתיבת צ'קים למוטף בלבד, בסוף תגמור במערת בית נטופה כממותה בקומה מתחת לנטיף.‏

חיי הם תגובה אחת גדולה, כשנולדתי אמא הבינה את הפואנטה.‏

ניסיתי למכור את נשמתי לשטן, הוא הביט בי במבט חומל ואמר:
"מצטער, אפילו בגהינום מצמצמים, נסה אחרי החגים"‏"

אולי תעזוב אותי בשקט?" אמרתי לעצמי "סבבה אני הולך!" עניתי,
אני עוד אחזור על ארבע.‏

תפס אותי הירקן מהפינה ואמר "וועלק מה אתה מסתובב עם פרצוף תשעה באב? תראה שבסוף, מן הון להון, עוד תמצא את עצמך בשוק ההון!‏"

ניסיתי להאכיל יונה רמתגנית והיא מנידה ראשה במבט של "לא תודה, אכלתי בשובך",
בונא איזה ניקור.‏

פעם מתו במלחמות או למען אידיאות נשגבות, החיים היו הרפתקה והמוות היה ההצגה הכי טובה בעיר.
היום אתה חי כל החיים על חסה ובגיל 100 מחליק באמבטיה.‏

אם אסוציאציות הן ערימת ניירות על השולחן, התפקיד שלי הוא להכנס לחדר כרוח פרצים ולפזר הכל.‏

השינה לא מוכנה לקבל אותי לשורותיה.
הסברתי שאני מת מעייפות, התחננתי שתיתן לי רק כמה דקות במשך היום...
היא רק נחרה בבוז ואמרה "תמשיך לחלום!"‏

רבותיי, השרברב-המשורר חוזר ובענק!
לא יאמן כי יסופר, הטריבונה כולה על הרגליים ומאיר איינשטיין חווה אורגזמה...
לאחר שלפני שבועיים פתח המשורר המשתרברב סתימה בת אלפי שנים בכיור, קיבל מחיאות כפיים סוערות מהרימוֹת והממותה הכתה בגונג בחגיגיות, מחליף השרץ מטיחואנה את השפורפרת של הדוש באמבטיה במהלך של 5 דקות ותרגיל עוקץ מהרחבה.
יוסטון- אין לנו בעיה!‏

ניסיתי לעזוב את פייסבוק בסערה אך חזרתי כי בין כה אף אחד לא זעק
"ELVIS HAS LEFT THE BUILDING‏"

לפעמים בא לי מצב רוח טוב דווקא כשכולם במצב של "לא, לא הערת אותי..."
הייתי מאלה שקפצו על המיטה של אמא ואבא לאחר שמיצו את המצוירים של שבת בבוקר בערוץ1, לבנון וירדן+ דרשות של כומר מיסיונר‏

ישבתי בבית סימוּס, פתאום קיבלתי הודעה מהמעי,
תהרגו אותי, לא מבין למה הוא חייב להיות כל כך גס...‏

כל כך חם שקשה להפריד את המוץ מהתבן‏

בדיוק כשנדמה לך שהחיים סוף סוף מחייכים אליך, אתה מבין שהם סתם סובלים מטיקים בגלל החום.‏

אני אוגר ואוגר ואחר כך אתם מתפלאים שאני נכנס לחדר ומתחיל לרוץ בתוך גלגל

בדירתי הקודמת האזנתי בדריכות לויכוחי חניה ליד מיץ גזר, עכשיו אני עד לויכוחי חניה ליד ביטוח לאומי.
בילדותי החיפאית היתה מספיק חניה לכולם וכל המשאבים הופנו לאינטריגות בחצר.‏"

מתוך רב המכר: "מי הזיז את השינה שלי הפעם?"
שבת, 7:00, יודעת חקלאית פיכחת כי זוהי השעה לעמוד באמצע רחוב קטן ולספר באריכות על הדייט של אתמול.‏"