החלטתי לעשות עדכון קצר כי לרוב אני מעלה שירים או תמונות מחזה.

אז למי שעדיין עימנו,

התנאים מחפירים: אכסנייה, סליזיות וכו

העבודה טובה: ספרים וכו'

אני כבר מעלה עוד תמונות מהמחזה, הוא עוד לא גמור אבל טפו טפו, בקרוב אסיים.

גם לדפיוצר הזנוח שלי אעלה כמה שירים (כתבתי המון לאחרונה כפי ששמתם לב).

יש לי עוד כמה פרויקטים אמנותיים כרגע שאין לי כוח לפרט, אנשים גם נוטים לא להאמין לי כשאני מתחיל למנות את כולם כי זה נראה יומרני וכו'.

אני חושב שהבריחה מיומרנות הרסה את במה.

לפעמים זה טוב להיות יומרני, לפני שנתיים שלוש הקהילה היתה מורכבת (זאת הכללה כמובן) מטינאייג'רים שבאמת מאמינים שהם יכולים להוציא ספר, שרואים את עצמם כיוצרים (לא משנה אם הם היו טובים או לא), שמשקיעים באמנותם, שאכפת להם.

היום מדובר בקומץ בני עשרים ומשהו שלא אכפת להם מכלום, הם רק רוצים לבלות וללכת לפאבים ומסעדות  ומסיבות ולשבת אחד מול השני ושכבר לא יהיה מה להגיד, אז כן, לפעמים יומרנות זה טוב וחבל לי ש75 היוצרים המוערכים שלי לא נמצאים בכלל בקהילה הזאת ולא באים בכלל לערבמה (מעניין למה), חלקם היו פעם, את חלקם לא ראיתי בחיי וחלקם מתביישים לצאת מהמחשב לקדמת הבמה. אז הרמה של האוכלוסיה בשטח ירדה פלאים (גם אם לחלקם יש פוטנציאל הוא מתבזבז על התפרקות תמידית וניוון מתוך תפיסה שמה זה משנה כבר או שאנחנו לא מתיימרים להיות יוצרים).

לפעמים צריך להתיימר כדי לקום בבוקר ולכתוב מחזה או להוציא ספר או לארגן ערב או לפרסם כתבות או לשחק או לביים או להופיע או לשיר.

טוב עברתי מזמן את סף המבזקיות

שני דברים לזכות הבמה כרגע :

1 ליידי די (יפעת נץ אקס מכשפות) מופיעות בערבמה וזה צריך להיות מעולה

2 מתארגן לו ערב "במיוזיק" שהוא קאמבק של "ערבמה 3" של פעם רק אם יותר מודעות של הלהקות לחשיבותו או משהו (ואולי יותר יכולת לוגיסטית של המעורבים).

בכלל, המילה (ביטוי) "ערב במה" הפנה למילה שכבר חוששים להשתמש בה וזה עצוב לי כי אני כל כך זוכר את התקופה שהמילה הזאת היתה פותחת עיניים עייפות באנרגיה עצומה לקראת הערב והתלהבות ואנדרנלין עד אין קץ, ואני לא מדבר רק על עצמי. 

יחי אוגוסט 2001 (ערבמה עם 400 איש שהמון בטח סבלו בו) אבל כרגע הוא נראה זוהר לעומת

קבוצת התמיכה שמגיעה בימינו (100 אנשים שמגיעים מכוח האינרציה כבר שנים)