בית משפחת לוינסון, 13:00 בצהריים.
ג'ולייט לוינסון הביטה על השעון הגדול במטבח ומיהרה להדיח את הכלים.
"אמא, אני הולכת לאימון הוא מסתיים בשעה 15:00" אמרה קלריס בת ה-13 לג'ולייט אימא שלה.
ג'ולייט הנהנה וניגבה את ידיה במגבת אחרי שסיימה להדיח את הכלים.
"אני אבוא אחר-כך לאסוף אותך מותק.."צעקה ג'ולייט וקלריס הנהנה.
קלריס לבשה מכנס שחור קצר,חולצה אדומה ושיערה הבלונדיני היה אסוף לקוקו עגול,היא נעלה נעלי ספורס בצבעים שחור וצהוב,לקחה איתה את תיק האימונים השחור ויצאה מהבית,
השעה הייתה 13:20 ברגע שיצאה והחלה לצעוד לכיוון המגרש בו היה האימון.
השעה 15:00 ג'ולייט שמה ג'ינס נעלי בובה שחורות ונסעה לכיוון המגרש בו קלריס הייתה מתאמנת.
"ג'סי..ג'סיקה.."קראה ג'ולייט לאחת מהבנות שהייתה מתעמלת יחד עם קלריס.
"היי גברת לוינסון.." התקרבה אותה בחורה תכולת עיניים לג'ולייט.
"איפה קלריס? " שאלה אותה ג'ולייט משלא ראתה אותה באופק,
היא חשבה אוליי היא הלכה למקלחות,או לשירותים.
"היא לא הגיעה לאימון גברת לוינסון.."אמרה ג'סיקה.
"מה?היא..היא אמרה לי שהיא בדרך לכאן.." אמרה ג'ולייט,
ג'סיקה לא אמרה דבר,היא הנידה את ראשה לשלילה והלכה.
"איפה את יכולה להיות.."שאלה ג'ולייט את עצמה וניסתה לחייג לנייד של קלריס,לא היה מענה,זה חייג מספר פעמים אך הגיע לתא קולי.
18:30 אחרי הצהריים,קלריס עדיין לא עונה בנייד שלה.
"משטרה שלום".חייגה ג'ולייט למשטרה ודמעות החלו לזלוג במורד פניה.
"שלום,הבת שלי הייתה אמורה להגיע ב15:00 והיא לא הגיעה עדיין.." אמרה לשוטר שענה לה.
"מתי הבת שלך יצאה מהבית גברתי?" שאל השוטר בקו השני.
"בשעה 13:10 בערך היא יצאה מהבית.." אמרה ג'ולייט וקינחה את אפה.
"מצטער גברתי, לא עברו 24 שעות..זה לא נחשב העדרות עדיין."אמר השוטר וניתק.
"בן זונה!" סיננה ג'ולייט ופרצה שוב בבכי וזרקה את הנייד על הקיר ושברה אותו.
03:00 בלילה , ג'ולייט ניסתה שוב לחייג לנייד של קלריס.
"הלו?" היא אמרה ברגע שמישהו ענה ואז הוא ניתק.
היא ניסתה להתקשר כמה פעמים אבל לא הייתה תשובה.
"קלוד! במשטרה לא מוכנים לתת לי מענה וקלריס לא חזרה הבייתה!" התעצבנה ג'וליייט שהיא דיברה עם הגרוש שלה,
שהיה לא אחר מאשר האבא של קלריס, קלוד וג'ולייט התגרשו מהסיבה שלפני שנתיים קלוד אנס את קלריס.
"ג'ולי מה את מטומטמת?את יודעת מה השעה עכשיו?אני יושן!" אמר קלוד וניתק.
ג'ולייט לא יכלה להרדם, היא הכינה לעצמה קפה ועישנה סיגריה, המחשבות על היעדרותה של ביתה לא עזבו אותה.
13:30, היום שלמחרת , אחרי 24 שעות.
ג'ולייט התעוררה בשעה מוקדמת והודיעה בעבודתה שלא תגיע כי היא חולה.
"אני רוצה לדבר עם מר דילר.." התקשרה ג'ולייט שוב למשטרה, היא רצתה לדבר עם זה שהיה חוקר מקרי רצח והעדרויות.
"רק רגע בבקשה, " אמרה הפקידה ומייד לאחר מכן נישמע ברקע קולו הרך והנעים של החוקר תומאס דילר.
"תום..אני הייתי צריכה לחכות 24 שעות מזורגגות כדי להודיע שהבת שלי נעדרת?" צעקה ברגע ששמעה אותו.
"ג'ולי, אני בדרך אלייך, תחזיקי מעמד..." אמר וניתק את השיחה, ברגע שהשיחה נותקה הוא נסע לביתה.
14:20, תומאס דילר וג'ולייט הלכו את הדרך למגרש ברגל,
"יש שם בית ג'ול..מי גר שם?" שאל תומאס והצביע על צריף נטוש.
"אני לא חושבת שמישהו גר שם,מעולם לא הייתי שם ולא נראה לי שקל.." החלה לומר,
אך לפתע היא קלטה גופה של מישהי מוכרת, הגופה של קלריס.
"אווו..אלוקים.." אמרה ג'ולייט, היא נפלה על ברכיה וחיבקה את ביתה.
"היא..היא..מתה תום.." אמרה לאחר שהבינה שגופה של קלריס קר, הדמעות החלו להופיע בזויות עיניה.
"מישהו התעלל בה,היא התנגדה והוא הכה אותה.." אמר ושניהם הביטו על גופה החבול ובגדיה הקרועים.
"ואז הוא פשוט הרג אותה?" אמרה ג'ולייט והדמעות זלגו במורד פניה.
"כן,את יודעת אם זה מישהו ספציפי? היו לה אוייבים? מישהו ששנא אותה?" שאל תומאס.
"אני חושדת בגרוש שלי, לפני שהתגרשנו לפני שנתיים הוא התעלל בה מינית.." אמרה ג'ולייט וסצנות מהעבר הופיעו בראשה.
"איפה הוא גר? כאן באיזור?" שאל תומאס, ג'ולייט הנהנה והם הלכו לבית של קלוד קלייר.
"תפתח קלוד.." צעק תומאס, הוא דפק על הדלת בקשיחות וקרא לתגבורת בקשר.
"מה זה כל ההמולה הזאת?" שאל קלוד ברגע שפתח את הדלת, הוא היה מסריח מאלכוהול.
"מה עשית אתמול משעה 13:00 בצהריים מר קלייר?" שאל תומאס בתקיפות.
"זה שאתה מזיין את גרושתי נותן לך אישור לבוא לפה ולחקור אותי?" צעק קלוד בקול חסר רחמים.
"תענה על השאלה המחורבנת קלוד.." אמרה ג'ולייט בקול מאיים למרות שבתוך תוכה רעדה מפחד שלא יהיה אלים.
"ראיתי את הבת שלי צועדת בשדה והצעתי לה טרמפ לאימון שלה.." אמר וביטחון היה בקולו,
הוא החל לשקר שקלריס רצתה לבוא איתו ולא ללכת לאימון.
"שקרן, קלריס אהבה כדורגל..והיא תמיד שנאה אותך!" אמרה ג'ולייט, הדמעות לא איחרו לבוא.
"את יודעת ג'ולי? את צודקת.. אני חטפתי אותה ואחרי שעשיתי בה את מה שרציתי הרגתי אותה.." אמר קלוד וצחק.
"חתיכת.." אמרה ג'ולייט וניסתה להכות אותו, אך השוטרים מיהרו לעצור אותו ולשים עליו אזיקים.
"אל תדאגי ג'ולי, קלוד יקבל את העונש המגיע לו." אמר תומאס ונשק לשפתיה של ג'ולייט.
-סוף-
הסיפור הזה מבוסס על סרט שפעם ראיתי, שם החוטפים היו שכנים אבל אני החלטתי שזה יהיה מישהו יותר קרוב, האבא של הילדה.
כינוי:
Kerenola
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
