היום לפני שש שנים השתנו לי החיים לתמיד. לא ידעתי שאני כותבת את מה שיסתבר להיות המכתב הראשון מתוך אלפים לגבר האחד ההוא. זה שידיר שינה מעיניי מאז, ואהבה שאינה אהבתו מלבי, למשך שנים.
היום בתמימות של ילדה אבודה בחיפוש אחר בית, הושטתי יד לזה שלקח אותה בשתי ידיו, ולא שמט לי אותה מאז אף פעם. אך שמט אותי ואת לבי מפסגת האושר אל תהומות של צער פעמים רבות כל-כך.
היום לפני שש שנים הרכבתי משקפיים מיוחדים שנועדו ללב והתחלתי לראות את החיים אחרת. לעתים לא ראיתי אותם כלל, כי אהבה גם יכולה להיות מעוורת. לעתים גיששתי דרך הטשטוש. לעתים התפכחתי מרוב כאב.
היום לפני שש שנים התעצבתי להיות אדם אחר, בעלת סוד, זכוכית משוריינת יצוקה כהר געש של לבת רגשות. ומאז אותו ״שלח״, אינני אותו דבר ולעולם לא אדע מה יכולתי להיות בלעדיו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
מוּש השניצלית