בדרך חזרה הביתה, אחרי בירה, כשאני הולכת בקור, לבד עם האוזניות באוזניים פתאום מתחיל שיר ישן, שלא שמעתי המון זמן, והשיר הזה מתאים לי בדיוק למצב רוח, כ"כ מתאים שעולה לי חיוך על הפנים, ואז הוא נעלם כי אני מבינה עד כמה העובדה שהוא מתאים לי למצב רוח היא אולי לא הכי טובה.
ואז מתחילות המחשבות והן נודדות למקומות שאני לא הכי רוצה להגיע אליהם, מקומות שאני די מדחיקה את קיומם, מחשבות שאני נמנעת לחשוב.
ואני קופצת מנושא לנושא ויש כ"כ הרבה דברים לחשוב עליהם כשאתה קצת בסטלה ואתה הולך הביתה ברגל לבד.
ויש כ"כ הרבה מחשבות שאני לא מצליחה לתפוס אחת ולהתמקד בה.
ומסקנות, שאתה מגיע אליהן רק במצב הספציפי הזה שאולי לא יראו לך הכי הגיוניות בבוקר..
ואז הדרך נגמרת ואני כבר בכניסה לבית ואני כועסת שהבית לא רחוק יותר, עוד רבע שעה הליכה, כי זה כ"כ מתאים לי עכשיו.
I'm on the outside I'm looking in I can see through you See your true colors 'Cause inside you're ugly You're ugly like me....