..כשהנצח לא נמדד בזמן..

שוב נתתי לדבר הזה להשתלט עליי. להשתלט על חיי.

שוב אני מתרצת את זה בזה שזה חזק ממני.

שיש לי נטייה התמכרותית

שתמיד יהיה לי את החולשה.

שוב חשבתי שאני יכולה לשלוט בזה

שפה ושם זה לא נורא

שהקצב העולה לא מעיד על אובדן השליטה

שוב אני נאבקת בעצמי

ומפסידה.

הכל שוב קורה.

ובקרוב אני שוב אפסיק.

רק שהפעם אין לי אף אחד לצדי

והכל יהיה לגמרי לבד.

יש לזה יתרונות. אולי.

אבל כרגע זה לא מרגיש ככה.

איזה טיפשה אני שחזרתי לעשן.