החופש נגמר והלימודים ממשיכים.. ויש לי מע' שעות שהיא פשוט..

טופי

שבוע אחרי שהמשלחת נסעה לפולין נסענו ארבעת המלצריות לשעבר לכנרת.

תכלס היה נחמד. היו רגעים פחות טובים, היו רגעים מעולים וגם כל המשפחות מסביבנו נתנו לנו כל הזמן דברים מהמנגל שלהן. כן, גם הסבא ההוא מהפרסומת של פלאפון שנולדה לו נכדה בשידור חי בפלאפון.

true story.

היו איתנו גם כמה בנים מהאוהלים מאחורינו, רובם עובדים ב'טרזינה' שברחובות. היו קטעים.

וזהו בעקרון.

אתמול היה יומולדת לאחותי..19.. ובאמת השקעתי..

אסתי הייתה איתי ועזרה לי לקנות את הדברים, אבל לא לפני שהלכנו לאכול בפיצה מטר "ככל יכולתך". בסביבות ה-30 שקל.

שיט.. זו הייתה טעות מרה..

אכלנו בסביבות המטר, ולא יכולנו לזוז.

מה שכן- היה מצחיק.

בטח נורא משעשע לראות מהצד אנשים דוחפים לעצמם רק כדי לומר לעצמם שהם אכלו את רוב הארוחה בחינם..

לא יודעת..אולי המלצר יוכל לספר עד כמה מצחיק היה לו.

לאחותי הולך די מעפן בצבא, מסתבר. התצפיתניות שם אוכלות חרא..

והיא לא סיפרה לנו כלום עד עכשיו.. זתומרת עד שהן עשו מרד וחזרו הבייתה כי חדרו להם לבסיס כבר פעם שניה. באסה לשרת באמצע כפר ערבי..

פגשתי שוב את דודה שלי.. באירוע בת מצווה של הבת של הבת-דוד של אבא..

זה מיוחד לי כי אני לא רואה את הדודים שלי חוץ מאחד מהם.. יש סכסוך משפחתי, שניים נגד שניים

והדודה היא "בצד השני", ושנה שעברה הבטחתי לה שאני אבוא לבקר אותם בצפון, ואבא די עשה פרצוף, אז לא באתי.. אבל אני באמת רוצה, אז אמרתי שהפעם זה יהיה שונה, ואני אבוא ובלה בלה..

נקווה.

וחוצמזה- שמתי לב שאני והאחים שלי הילדים היחידים במשפחה המורחבת שיש להם תלתלים.

"סו פאקינג ספיישל.."

אחי כבר לא בא לבקר לעיתים תכופות כמו פעם..קצת עצוב..

הוא בדירה שלו

אחותי בצבא

ואני לבד.

ילדה יחידה.

כדאי להם להיות נחמדים אליי.. אני זה כל מה שנשאר להם!

זהו..

שבת שלום