אוף, עבר המון זמן..

אבל קצר ולעניין-

נפרדתי מבני בשבוע שעבר..

זתומרת, לא נפרדתי כי לא היינו יחד, לצאת זה לא להיות ביחד.. פשוט אמרתי לו שאני חושבת שמיצינו וכו וכו וכו. בטלפון. בספיקר.

אני לא מאמינה איך לא חשבתי על כמה זה רע מצידי.. מעיון הייתה לידי ונקרעה מצחוק.

היום עברתי תאוריה! ווהו

תאוריה שניה זה לא נורא..

נכון לא נורא?

יש כאלה שאפילו את זה לא עברו..

אני כבר בשיעור 20, מתרגשת

אחי עובר דירה כבר משבוע שעבר..הדירה שם מוכנה והכל אבל יש עוד כמה דברים בבית

וזה די עצוב, כי תכלס עם כמה שהוא מעצבן ועם הכל אני נורא אוהבת אותו וזה כאילו המשפחה מתפרקת כי אחותי גם ככה המון בצבא, והוא עכשיו עבר לו מכאן, ונשארתי אני עם ההורים..

או!

עשיתי נזם סוף סוף..

תכננתי על זה מכיתה ט'

עשיתי עם מחט.. כאב לי קצת, אבל נגמר

החמיאו לי

הייתי עם פרח ואורית, וזה די נחמד להיות עם אנשים שאני לא תמיד רגילה להיות איתם

הן בסדר הן.

המשלחת יצאה לפולין היום מוקדם בבוקר, ב-3 ככה..

אתמול עשיתי ערב פרידה למעיון, חן ורותם. עשיתי לכל אחת מכתב טיסה, כל אחת עם הבדיחה האישית שלי איתה, ומכתב אחד יחסית ארוך לשלושתן.. כן, עצלנית.

ואז החלטתי גם שצריך פיצה עם הפרידה, וכך היה. כי אני המנהיג.

קצת מבאס לי שלא נסעתי גם אני, יכולתי..אבל זה היה ממש יקר, שלא בצדק, ואם הייתי נוסעת אז לאח שלי לא היה כסף לשלם שכר לימוד..

אני סתם משכנעת את עצמי שזה בגלל זה, אבל תכלס זה נכון..

עכשיו כל אלה שלא נסעו בגשר עד שהחג עצמו יתחיל, אז ככה שאני מספיקה לעשות הכל, ולקום מתי שבא לי

והיום אני עובדת בפעם האחרונה, האירוע האחרון לעונה..ומחר המסיבה שלנו, של העובדים

מעניין איך יארגנו את זה, כי אין לי שמץ איך לדמיין את זה בכלל

זהו.

זה היה פוסט ממוצה במיוחד

(ככה אומרים? ממוצה?..)

אבל..יו נואו, לכתוב על מנת שנזכור..

צהריים טובים