קרנפים וגורי אריות

אין לי כוח לכתוב הרבה, ובכל זאת מרגיש צורך לספר על כל הדברים שהשתנו החודש, אז זה יהיה פוסט בנקודות:

~ התחלתי תפקיד חדש בצבא, חזרתי מהשלישות לקריה, והתפקיד עצמו הוא מעין סגירת מעגל, אם אתם זוכרים את הפוסט בנובמבר 2007 שבו כתבתי שהתלבטתי בין שני תפקידים, באתרים או במצגות, ובסוף בחרתי אתרים? אז עכשיו הציעו לי תפקיד בקבע במצגות, מה שאפשר לי לחות בעצם גם את ההחלטה השניה ולהנות משני העולמות. ובאמת אני נהנה שם, חברתית ומקצועית, יותר מאשר בכל השירות הצבאי שלי עד כה.

~ במקביל למעבר התפקיד ביקשתי וגם קיבלתי מגורים בבית החייל בתל אביב מטעמי מרחק, וכך בעצם הגשמתי חלום ישן- לגור בתל אביב. ואני נהנה מכל רגע.

~ ואם כבר מדברים על חלומות ישנים, משחק ותיאטרון היה גם חלום ישן וגם פצע ישן מאז שהעיפו אותי ממגמת תיאטרון בכיתה ט' (ראו פוסט מינואר 2005). מאז חיפשתי כל הזמן הזדמנות ללמוד משחק באופן מקצועי, וכעת קמתי ועשיתי צעד ובעקבות המלצתו של יוסי, אחד השחקנים מהסרט שלנו, נרשמתי ללימודי משחק בבי"ס ענת ברזילי, ואני סוף סוף מגשים את החלום ועושה את מה שאני אוהב.

~ פלאפון חדש קטן וחביב במקום הגרוטאה שסחבתי מאז תחילת השירות הצבאי שלי בערך, ואופניים חדשים (יד שניה), על מנת להתנייד בקלות בתל אביב. והרבה הרבה ספרים חדשים משבוע הספר (שימו לב לרשימת הקריאה שהתרחבה מאוד).

~ ובתחום הסרט, הוא עלה על מסלול יציב וטוב, חלק מזה קשור לחזרתה של חן, המפיקה של הסרט הקודם, מחו"ל וכניסתה המחודשת לעניינים. מקווים לסיים בחודש יולי את כל הצילומים.

אז כפי שאתם יכולים לראות אני חי חיים אחרים לגמרי מאלה שחייתי עד פני חודש ובכלל בשנה-שנתיים האחרונות, חיים שיש בהם הרבה פחות לחץ והתרוצצויות ויותר שלווה, כיף ועשייה של דברים שאני אוהב. כמובן שלא הכל כך כך ורוד, למשל המחשב הנייד שלי שקרס ואיתו כל הקבצים שלי (כולל תמונות שצילמתי בלי גיבוי ושירים שלקח לי שנים להשיג), וכל מיני לבטים מטרידים לגבי העתיד (להמשיך בצבא, לעשות דברים אחרים, ואם כן אז מה, הרבה כיוונים, מעט החלטיות), אבל במצב החדש שבו אני נמצא אני לא נותן לעצמי להיות טרוד ולחוץ אלא שם כל דבר במקום שלו ונהנה מהחיים.