| |
החיים בשטוקהולם, שבדיה. הגיגים, הזיות וסתם תהיות. |
 כינוי:
Ford Prefect בן: 47 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2008
 ספ"ש קיצי בתמונות
אתמול השארנו את הג'וניור עם הסבא והסבתא לכמה שעות ויצאנו להנות ממזג האוויר הקיצי (קיצי של שבדיה - 20 מעלות ושמש).
אתמול היה יום מיוחד - רשות המבנים השבדית (Statsfastighetsverket או SFV בקיצור), אשר מחזיקה כ-1600 מבנים ברחבי שבדיה הכוללים שלל מבנים היסטוריים כאלו ואחרים, החליטו לעשות את ה-24 במאי ל"יום החדרים הנשכחים".
עשרות מקומות ברחבי שבדיה, שבאופן רגיל סגורים לקהל וכמעט לא נגישים לאף אחד, נפתחו לקהל הרחב בחינם.
אחד מהמקומות הללו הוא רשת המנהרות האדירה שנחפרה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 מתחת ל-Skeppsholmen, אי קטן יחסית במרכז שטוקהולם שבאופן רגיל הוא מקום למבקרי מוזיאונים, כמו גם המקום בו מוצבת סוללת התותחים המלכותית.
התור היה ארוך למדי, אבל לא לקח בסופו של דבר יותר מדי זמן להכנס, והנה דוגמא מייצגת לקילומטרים הרבים שיש שם:
 המנהרות עצמן, מסתבר, היו בשימוש רב פעם אחרונה בזמן מלחמת העולם השנייה. כל פיקוד הצי השבדי עבר לשבת בהן, כמו גם סוללות טורפדו וחומר יקר ערך אוכסן כאן ליתר בטחון. את החדרים הרבים שהיו בפנים הורידו מזמן ,אבל עדיין השאירו מיצגים שונים, כמו תערוכת המוקשים הימיים שהיתה שם באחד המסדרונות:
 לבסוף יצאנו החוצה אל השמש. אכלנו נקניקיה מדוכן ופשוט נהננו מהשמש ומזג האוויר היפה. אין ספק. שטוקהולם היא מקום מדהים בקיץ (התמונה נלקחה מ-Skeppsholmen לכיוון העיר העתיקה).
 בדרך חזרה הביתה עברנו בכיכר ראול וולנברג (כן, ההוא משם) וראינו הרבה דגלי ישראל מתנופפים בגאווה. זה דבר מאוד לא נפוץ באזורינו. עוד יותר לא נפוץ שכלל לא היתה שמירה משטרתית ואפילו - שומו משמיים - אף הפגנת נגד.
מה זה היה? מסתבר שזוהי הפגנה לכבוד 60 שנה לישראל שאורגנה על ידי הקהילה היהודית, איגוד ידידי שבדיה-ישראל ועוד כמה אירגונים. היו עשרות רבות של מפגינים, דגלים, שירים ונואמים שונים ומשונים (כולל חבר פרלמנט ממפלגת השלטון וסופר צעיר בן 21, שבדי לא יהודי, שביקר בארץ לפני כמה שנים וכתב ספר).
היה.. ביזארי, אבל מחמם את הלב. נחמד לראות שיש כאלה שלא חושבים דווקא שישראל היא המצורע של העולם.
 אחר כך גם עברנו ב-Kungsträdgården (עוד כיכר במרכז העיר) ושם התקיים יריד תיירות בין לאומי, שכלל גם מופעים (כאן רואים סיני גבוה מדגים טאי צ'י). גרם לנו (טוב, בעיקר לבלונדה) לחלום על נסיעות למקומות אקזוטיים שונים (בוטאן ומדגסקר הם שניים מהם).
 במסגרת האירוע גם הציגו את אחת מסירות המירוץ שישתתפו במרוץ שטוקהולם, שהוא חלק מהגביע העולמי ל-Speedboats, או משהו בסגנון.
 היום היה חם עוד יותר. אני, הבלונדה, אמא של הבלונדה והג'וניור הלכנו לטיול ביער הקרוב למקום מגורינו (כאן זה השביל שמוביל לתוכו). היה כיף וקיצי ביותר (ירוק, פורח, חם ונעים).
ו.. זהו. מחר מתחילים את השבוע האחרון שלי בעבודה לפני חופשת ההורות שלי. יהיה מעניין.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
