בזמן האחרון אני נכנסת לבלוג מעיינת בו ורוצה לעדכן
אבל זה לא מצליח לי
או שאין לי מוזה או שאין לי מושג מה קורה פה
כל פעם שאני רוצה לעדכן פשוט לא זורם לי
אבל בכל מקרה אני ינסה לכתוב את הפוסט הזה
שבוע וחצי בבסיס החדש (בית חולים 10)
וכבר אפשר להגיד שהולך די טוב
למה אני אומרת את זה כי בשבוע הראשון היה לי נורא קשה מה שהכניס אותי לדכאון
גם כי זה מקום חדש ואנשים חדשים, צורת עבודה שונה ואחרת...
אבל עכשיו אני חובשת מוסמכת לכל דבר
זהו מקום אחר לגמרי מקורס בבה"ד 10 שהיה כמו חממה, שידעתי שידאגו לי וכו'
עכשיו כל אחד דואג לעצמו ולאינטרסים של עצמו
עכשיו זה השירות שלי, הסדיר...
לכן היה לי כל כך קשה בהתחלה
גם מבחינת האנשים, הם כולם מגובשים עם פז"ם ואני חדשה וצעירה
אבל אני מכירה את עצמי ואני מסתגלת די מהר למקומות בכללי
יצא לי להיות עם ילדה אחת מהקורס
היא כמובן גם כן לא אהבה ת'מקום ומעדיפה לפרוש ולעבור בסיס
אני לעומת זאת לא רוצה לעשות את זה כי תכלס בגישה כזאת אפשר להחליף הרבה בסיסים
ומה זה יתן לי? כל אחד צריך להתמודד עם דברים מהסוג הזה ולא לברוח מהם
זאת לפחות הגישה שלי
זה בסיס יומיות וזה נורא מתיש כל בוקר לנסוע לשם וכל ערב לחזור הביתה
אולי בבסיס סגור זה יכל להיות הרבה יותר טוב
אבל הקורס הפחיד אותי ואפשר להגיד שדחף אותי לבקש מקצין מיון יומיות כי בקורס חובשים כמעט ולא ראיתי את הבית אז ישר אמרתי לו "ליד הבית!"
בקיצור חבר'ה עצה שלי תנסו להתמודד עם הדברים שצצים לכם בדרךולא להרים ידיים!
אוהבת את כולכם:]