"אני לא יכולה להיות עם מישהו כאשר אני לא יודעת איך מערכת יחסים אמיתית אמורה להיות.
אני לא יכולה להיות עם מישהו כאשר אני לא מסוגלת אפילו להביא אנשים הביתה כי אני מתביישת.
אני לא יכולה להיות עם מישהו כאשר אני כל הזמן חושבת שהוא שקרן, וכשהוא באמת לא בסדר אני מדחיקה.
אני לא יכולה להיות עם מישהו כאשר אני לא יודעת מי אני בכלל, ומי אני רוצה בכלל. ומה מתאים לי לכל הרוחות"
כתבתי את זה מלפני יותר מחצי שנה, אחרי ה"קשר" עם אסי...
מה השתנה מאז? הרבה
-ההורים שלי כבר לא גרים ביחד, איזה יומיים אחרי שיצאתי לחפש"ש אמא שלי יצאה מהבית, מראה שעד עכשיו לא כיף להיזכר בו...
מאז אחותי לא הכי סימפטית.... אבל בסוף יעבור לה מתישהו....
-פעם בכמה חודשים עושים בדיקות על הכבד שלי לראות שהוא באמת לא משתנה, ואני כבר כמעט שנה בלי גלולות, וזה די כיף...
-מאז אסי לא יכלתי להיות עם אף אחד, בגלל הסיבות שכתבתי הפוסט הקודם (מה שציטטתי למעלה)
-עבדתי ועדיין בבית קפה... אפילו טסתי לחו"ל לחודש עם איתי... ויש סיכוי שאהפוך לאחראית משמרת באוקטובר (כי עכשיו אני לומדת לפסיכו)
-והדבר שבגללו בכלל החלטתי לחזור לבלוג.... סוף סוף הצלחתי להיפתח אל מישהו רגשית-...
זוכרים את התקופה שעבדתי בבורגר קינג? (לא נראה לי, גם אז לא היו לי קוראים... טוב שכך) אז שכנעתי ידיד שלי לעבוד איתי שם אבל הוא היה סניף אחד ליד...
אותה תקופה היינו קרובים (תקופת תחילת קשר עם אליאור.. הקשר הרציני ביותר שהיה לי איי פעם) תמיד הייתי מייעצת לו איך לא להיות השפוט של חווה, והוא היה מצחיק אותי כי תכלס... אפילו איך שהוא נראה זה מצחיק...
אבל גדלנו שנינו מאז, הוא גבהה... התבגר יותר נכון..., ולפני שטסתי התקרבנו ממש ונהיה לי ניצוץ בלב, משהו שלא היה לי מאז אליאור... וכל הטיול שיגעתי את איתי עליו (נקרא לו נמש :) ). והחלטתי שאין מה לעשות אני חייבת לשכוח ממנו,
כשחזרנו ארצה הצלחתי לדרבן את עצמי וניסיתי לשכוח ממנו והכל היה נראה כשורה, ואפילו היה נראה כאילו מתחיל להתפתח משהו ביני ולבין איזה אחד חננה מהסלסה. עד שיום בהיר אחד,, נמש החזיר אותי הביתה... והציק לי... ואני החלטתי לנקום... איך שהוא חנה וחיכה לחיבוק שלום, נתתי לו את המכות שם החיים!!! הלכנו מכות איזה עשר דקות והיו בסוף הכאסח הלומים ומלאי דמעות כאב... והיה ממש מצחיק לסיים ככה את הערב, מאז כל הזן הלכנו מכות... עד שיום אחד זה נגמר בחיבוקים, ויום אחר זה נגמר בהתוודאות שלשנינו חסר את החיבוק והחום שיש בקשר. יום אחד אחרי העבודה החננה מהסלסה הפתיע אותי (כולי הסמקתי אותו יום) ואמרתי לו שהוא יכול להצטרף אליי נמש, איתי וחווה לביליארד... אותו יום איתי לקח אותי לצד ואמר לי "נמש רוצה אותך" ואני אמרתי לו שיפסיק עם זה כי זה לא מצחיק.. והוא אמר לי "לא לא אני רציני"... והנה אני פה במשחק ומולי שתי הדילמות... החננה מהסלסה שאיתו הכל הולך ממש כיף וחלק, או מר נמש שאיתו זה יהיה מסובך.
קיצר אין מה לעשות רגשות של אשה לא נשכחים כל כך מהר... ולאט לאט החלטתי להתקרב שוב לנמש... מאותו רגע יצא שהוא לרב היה מחזיר אותי, או מתכמן איזה סיבה להחזיר אותי, והיינו הולכים מכות ואז יושבים שעות טובות ביחד מחובקים...
עד שיום אחד אחרי איזה מסיבה מטורפת היינו מחובקים באוטו ומלוטפים, החלטתי לקחת יוזמה ולתת לו נשיקה בפה ולראות מה הוא יעשה.
נמש היה בשוק כמובן... אבל די התלהב מהעניין והתחיל לנשק אותי (לא ציינתי את העובדה שהוא בתול ולא מנוסה כל כך, חוץ מכמה סטוצים עם חווה), זה היה ממש מוזר הלילה אבל ממש כיפי, רגשות והורמונים שממזמן לא היו לי התחילו לעלות, אפילו עם אסי זה לא היה כזה... אמיתי.
מאז כל פעם שהוא חוזר אנחנו ככה קרובים, אבל אף אחד (חוץ מאיתי) לא יודע את זה... כי זה יהיה ממש סקנדל בחבורה שלנו.
טוב חפרתי, אני אשרום מחר את ההמשך :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
