Hey baby
I called to say I gave up that narcotic
But ever since I quit I ain't got much to say
And I found out that loving a man is overrated
'Cause she's been nicer to me than you've been all day
בסדר מייסי גריי עשתה קצת כותרות לאחרונה בניסיון להיות רלוונטי.
אני עדיין אוהבת את הקול שלה, so what.
חברתי הטובה אמרה לי שהיא לא יכולה לתאר לעצמה שאני אהיה עם מישהו שדומה לי.
דיברנו על הסטנדרט הלא מציאותי שצפיתי בו בילדותי
והציפייה שיש לי
כשאני בעצם הפכתי בעצמי לסטנדרט
ולכן אני מסכימה להתפשר על פחות.
אני לא מתאבדת על ריסים
לא על לעשות
עיניים
לא מתאבדת על משחקים
שבינו לבינה
אני חיה.
עם גבות מורמות
עם ספק תמידי
בכוונות
אני חיה
עם גומה אחת
מובחנת
מורגלת
בחצאי חיוכים.
רוצה ליישר את הקו
שמעל לעיניי
ולעקם
את זה
שמתחת לאפי
מעלה מעלה
אני
לא
מתאבדת
יותר.
לאחרונה מתחוור לי הצורך לצאת מהמערה שלי.
המערה המטופחת, המזמינה, האסתטית. זו שמרשימה כל אדם שנכנס אליה בטעם הטוב, בתצוגה שהיא אני.
אבל.
אני ישנה שינה טרופה, מיוזעת, לא פתורה. ארוכה יותר, אך פחות איכותית.
אני מתחת לאדמה וצריכה
פרטיות שלא עולה במחיר של אוויר.
בחוץ - הצמחים משגשגים - נהנים מהאור והצל, אבל בתוך המערה הם מתחילים להצהיב.
אני זקוקה להתחדשות.
מרגישה כמו הפרסומת הזו של גרינפיס מלפני מיליון שנה:
הבעיה היא שכרגע אני צריכה להשאר סטטית. נכון, בעוד שבוע וחצי אני יוצאת להפוגה מחיי, התרעננות.
אבל זו לא הפוגה שפירושה חופש.
אני פשוט אהיה במערה אחרת...
אני רוצה מרחבים
ירוק
תנועה
היכרויות
הרפתקאות
הוואי
איסלנד
מרוקו
דרום אפריקה
וויילס
סטופיד תפסיקי להיות כל כך -
בבלוג זה
בכל הבלוגים
