אורות צהובים מהפנסים שממזמן כבר צריך לנקות, מנסים להאיר על אין ספור עצים בפיתולים בהרי הגליל. החפץ האהוב עלי שברשותי; מכונית ישנה, שקיבלתי במתנה. היא סחבה אותי במאמץ רב הלוך וחזור מהקיבוץ. בתקופה שבה לא היה לי את הראש להחליף את יחידת הרדיו כדיי לחבר את המוזיקה שלי למכונה הזאת, אני גיליתי מה הנטייה של 88FM בשעות הלילה המאוחרות. ואני זוכר את זה עד כדיי כך בחיוב, ולא רק כי הכבישים היו פנויים. או כי חזרתי מבילוי עם חברים. או כי המוזיקה נהייתה לטעמי באותה תקופה; זה פשוט היה העידן הראשון שבו מצאתי את עצמי עם ראש פתוח אל הרעיון של להמשיך לחיות.

הזיכרון של הנסיעות המאוחרות האלו, הם לאן שהראש שלי מתנדנד כשזה לא מעניין אותי מה יש להווה להציע. מחשבות על לסוע הביתה.

אני לא נוטה להדביק שני שירים בו"ז, אבל אני חייב לאזכר גם את הקאבר הלהיט הזה. חלק מהעלילה.