כל מה שיש לי היא חולשה
ולא, לא אבקש ממך
לא אבקש שתחזיק בידה
ותלווה צעדיה בפסיעה השקטה
לאורכה של שכונת נשמה בודדה
כל מה שיש לי היא חולשה
ולא, לא אבקש ממך
לנמק את עתידה
לא אבקש בעיניך תקווה
או חיוך שאומר לה לראות בשוויה.
כל מה שיש לה הוא אני,
ובלעדיה אינני אני.
בקיץ נכון לבטון לאדות
ורגליה קטנות, חלשות, וסמוקות
בבית ארכין לפניה הצחורות
ואנשוק למצחה-
כל מה שיש לה הוא אני
ובלעדיה אינני אני.
שערה הוא לבן, ומושלג הוא העור
ומוארת, הכל,
הם לא רואים להסתכל בעיניה-
היא סנוורים מעולים מהעין
מילים אכולות על דפים שבמים
לא נתפס הבפנים,
מבעד רשתית אנשים
מלים להגיד- הן חומקות חיש מהר
חוקים מהססת תמיד להפר
מלים לתאר את הנס, כה יפה
לא הייתי קושר לה צמה באחרת
והיא ישובה, וקורת השמיים
שקטים וגורמים חולשתי לשירה
עננים יקרצו וימשיכו לאין,
ואין לשניה למסכנה דאגה…
מביטים, ומסתכלים
לפתוח עולמה למלכודות ושדים
ועלול, ואסור, טרם ארשה
חולשתי מנוסה, מצילה במראה.
כל מה שיש לי היא חולשה
כל מה שיש לי היא חולשה
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
