מורדות הרים

אם האנושות מרכינה ראשה כנראה שנשמעת צפירת אזהרה.

היינו אולי עשויים להבחין בה, אך מחשבתנו הייתה נתונה למסך הקטן הנגיש מדי.

הרחוב הוסב ווירטואלית, ולמרבה הפלא הרעש כאן הומה פי כמה מן היומיום שמחוץ.

אל נא נופתע, שבכדי להתמודד עם כל ההמולה מבקשת האנושות לשקיט את הגורם המרעיש ביותר- את פנימיותה שלה.

ואם כן, משתנה הרחוב הווירטואלי שלנו לנגד עיננו, חלונות הבתים פתוחים בראוותנות מחשידה בעוד האנשים עצמם... אולי יישארו כאן.

כואב לארוז עשור של התבגרות והתבוננות. יוצאת מכאן עם ארגזים של מיליוני מילים, והמון השראה. 

אני מקווה שכל אחד מאיתנו יימצא בית חדש ונכון עבורו. 

תודה לכל מי  שעבר כאן, שהחזיק איתי את סערות הרוח והפלא. 

אם פיספסתי מישהו אני מקווה שעוד ניפגש ברחוב אחר- http://alef-beit.blogspot.co.il

תודה.

הדואג לשנים נוטע עצים,

המרעיל שורשים גודע גזעים.

הועל נא, אדוני השר, לצאת אל החוץ ולהביט

כיצד ביושבו מוסיף להשחיט.

עשבי שררה מכסים את האדמה 

שטחי הפריחה נמוגים בהדרגה.

אל נא תתבלבל שר יקר, בין ענפי ראווה המקשטים את רוחב הצמרת,

לחוטב רשע עם גרזן ומשחזת.

אם כבודו יתרום רק עוד רגע מזמנו,

ויקשיב לרחשי הזרע העוסק בניבטו,

אולי יועיל אדוני לבחון- האם עומדו כאן יהיה לנכון. 

האם בהבטיחו גשם השיב שיממון,

האם בלכתו תוסיף האדמה לשוב ולנשום?