"לא תקשיבי אין דברים כאלה, איך עדיין לא שמו לך טבעת?" , יש לי על אצבע הטבעת אירוסין טבעת אז הרמתי את היד ואמרתי "האמת שאני מאורסת" אמרתי בהתרגשות.
"די לא נכון, באמת???"הוא שואל מובך, "סתם, צחקתי איתך" עניתי לו.
"אני רוצה את המספר שלך, ממש כאילו ושתרשמי לי אותו, שתראי רצון"
"נראה".
סיימתי את המשמרת שלי, יצאתי מהבית קפה לכיוון הבית ואחרי כמה מטרים אני שומעת מישהו קורא בשם שלי ורואה את אספרסו ארוך רץ אחרי,
"לאן הלכת?"הוא אומר מתנשף
"סיימתי לעבוד"
"קבענו שתביאי את המספר שלך לא? קצת חוצפה הייתי אומר שאת הולכת ככה" הוא אומר חצי מחייך, רבע מובך, רבע גברי.
" בסדר, נביא לך אותו".
הוא לא ממש הטעם שלי, אבל גם בחיים לא הייתי חושבת שאני הטעם שלו.. בן 30-32 כזה, היה לבוש אלגנט כאילו יצא מהמשרד, שיער ג'ל ואני יותר אוהבת אותם זרוקים או היפסטרים כי אני קלישאה תל אביבית טיפוסית, וזה שהוא אמר שהוא רוצה שאני ארשום לו את המספר כדי להראות רצון קצת עצבן אותי, מה קרה עם לחזר קצת? זהו? החיזור מת מהעולם?
כשיצאתי מהקפה דאגתי שהוא יראה אותי הולכת ואמרתי לעצמי אם הוא בא אחרי אז מגיע לו את המספר שלי ואם לא אז טוב שלא הבאתי לו.
כאילו תאכלס הוא על הזין שלי ואני אוכלת אותו בשנייה אבל ניפח לי את האגו אספרסו ארוך.
כינוי:
Lady Daydream
בבלוג זה
בכל הבלוגים
