וכשהכל חוזר את נסגרת בעצמך.

יושבת מקווצת בפינה, מחבקת את הברכיים שלך, מרכינה את הראש שלך.

והכל חוזר לך.

את מרגישה את הנגיעות, את מריחה את הריחות המסריחים האלה.

ואת שונאת את עצמך.

זאת את שאשמה, מתי תפנימי את זה?

את זו שאף פעם לא ידעה להגיד "לא".

תמיד נתת לו להחליט. אם אמרת לא-הוא הרביץ.

פחדת ממנו. לא היית מסוגלת לקום ולברוח או להגיד

אהבת אותו. זה אבא שלך בסופו של יום

נתת לו להחליט, גם אם אמרת "לא" איכשהו זה הגיע

לזה שעכשיו האיבר שלו בתוך הפה שלך.

ו 13 שנים. 13 שנים. 

תלמדי לדבר כבר. תלמדי לשלוט על המילים שלך.

תלמדי לשלוט על הרצונות שלך, ולהגשים אותם!!!

שלא תעזי להשבר. לא.

לא מגיע לך.

לא מגיע לך שום דבר

אחרי כל עליה מגיעה ירידה

ואז ביניהם יש את כל הסיבובים

הכי מעיקים

הכי דוקרים

הכי כואבים

ולפעמים הסיבובים חדים

מיום מלא חיוכים ליום מלא דמעות

או משבוע מלא חיוכים לשבוע מלא דמעות

אני חלשה עכשיו

עכשיו אני חלשה

לא תמיד אני חלשה

אבל עכשיו במיוחד

כבר 3 ימים שלא ישנתי כמו שצריך

ואין לי כוחות לשום דבר

ולא חשק

ולא כלום

רק כאב ודמעות

זה מה שיש בתוכי כרגע