רגעים קטנים של רוגע.
shh, listen. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2017
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2017
אני צריכה להוציא, אני מרגישה שאני הולכת להקיא או להתפוצץ ואני לא יודעת איפה לשים את עצמי. אני רוצה לברוח למקום מבודד שבו רק אני והוא. להתחתן בשקט, בלי פחד. בלי חשש מכל צליל הודעה, מכל טלפון או התראה בפייסבוק, בלי סיוטים על חתונה שבה כולם מגלים שאני בוגדת. אני בוגדת. אני בוגדת. או לפחות בגדתי. העמדתי את כל הטוב שאלוהים נתן לי בקצה הצוק, זה שאין סוף לתהום שלו. בגדתי. באלי שזה ייגמר, כל הסבל הזה, באלי להחזיר את הגלגל לאחור, באלי להיות מאושרת שוב, מאושרת בחלקי! חלק ענק! שהוא בעצם כל כולי. חלק שכל בחורה הייתה חולמת לקבל ואני על הקצה מלאבד אותו. כי התבלבלתי, כי היה עליי כישוף, ומה אני עושה עם זה שזה כבר קרה. אני לא יודעת!!!! אלוהים קשה לי, אני לא יודעת איך אני אסחוב את המעמסה הזאת איתי חיים שלמים. אבל אני גם לא יכולה לספר לו, כי הוא לעולם לא ידע את רמת הכאב, רמת החרטה, ועד כמה שהייתי רוצה לשנות את זה!!! להחזיר הכל אחורה!! כואב לי. כואב לי 24/7 ואני לא יכולה יותר. אני פעם ראשונה בחיים שלי לא יכולה יותר.
| |
| כינוי:
מין: נקבה
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
