זה גם יום הזיכרון שלנו, של מערכת היחסים הזו, וככל שיותר עצב וכאב משתלט עליי אני לא יכולה שלא לשקוע בכאב שלי, הוא אמנם כלכך מתגמד לעומת הכאב הנורא הזה שאנחנו חולקים היום כעם אבל הוא שם. ואני לא מצליחה להתמודד.
היום לפני שנה, כבר שנה שאני אוהבת אותך והיום אני אוהבת לבד.
שנה שעברה עמדנו יחד בטקס, חיבקת אותי, מחית את הדמעות, והיום בכיתי לבד, חיפשתי את הפנים שלך ואם רק הייתי מוצאת הייתי פשוט קמה אליך ומתרפקת בתוך החיבוק שלך כאילו לא קרה דבר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
