אני לא יודע אם אתם מכירים את ההרגשה הזאת, אבל כאשר אתם שונאים משהו, מתרגזים, או כל רגש שלילי אחר שמשפיע עליכם, אתם מרגישים אנרגיה שחורה עולה ממעמקי הגוף שלכם היישר לכיוון הראש ועושה סירקולציה. לפחות ככה זה אצלי. או כמו שה-Emperor ב-Star Wars היה אומר, Let the hate flow through you.
כך אני מרגיש כאשר אני רואה אדם דתי. אני חושב שאדם דתי (ובאדם דתי אני מתכוון לדתות המיינסטרים של יהדות, נצרות ואסלאם) הוא הדבר הביזיוני ביותר עבור הציוויליזציה האנושית במאה ה-21. אני לא יודע איך החברה שלנו והכוונה כאן לאחוז השפוי, המינימלי שבה, סובלני לרוב הפרזיטי.
אני מסתכל על אדם דתי ואני רואה בו כתת-אדם. כאדם רק בגוף שלו, מבחינה פיזית. אך מבחינה תודעתית? הוא עדיין בשלבים הביסטיאליים שלו מבחינת התפתחות אבולוציונית. התודעה שלו כל כך נמוכה שמצד אחד מן הראוי שלא נשפוט אותו, מצד שני מן הראוי שכן נשפוט אותו מאחר והכל תלוי אך ורק בנו באיך אנחנו מתפתחים. ובעידן של אינפורמציה, מי שמסרב להשכיל הוא אידיוט ולא כי הזכות נמנעת ממנו מסיבה כזו או אחרת.
בדרך כלל אתם תראו אותי עם סימבוליות שטנית כלשהי, צלב הפוך, פנטגרמים וצריך עוד להוסיף כמה סמלים בתור קעקועים. ברגע שהפרזיטים האלה ניגשים אליי לבקש להניח תפילין או לתת צדקה אני שולח אותם ואת יהוה להזדיין ורואה כיצד נמחק החיוך המסריח שלהם מפניהם.
"כשאני בא במגע עם אדם דתי, יש לי חשק עז לשטוף את הידיים" - פרידריך ניטשה
אדם דתי, לא משנה מאיזו סיבה, מונע משאר האוכלוסיה להתקדם. הוא מחזיק את האוכלוסיה כולה ב-Delay. ראיתם את הסרט מסע בין כוכבים? דמיינו לעצמכם ציוויליזציה רציונלית שכזו? נראה לכם יהיה שם יהודי אברך שמניח תפילין באנטרפרייז? פףףף
אני רק מסתכל על הפרזיטים האלה עם הכיפות והכובעים שלהם, עם הציציות, התלית והתפילין, הביגוד הדתי שמבדיל אותם משאר האוכלוסיה, הנשים שמכסות את עצמן, לא מכבדות את עצמן, לא נפתחות ומסרבות לחטוא. הם חיים בחושך מוחלט - בורות.
איך אדם מצפה להגיע להארה, לגן עדן, אם לא יחטא? זה הרי אבסורדי. זה לא מסתדר מבחינה לוגית. אך הטיפשים האלה הם מיליארדים במספרם וחושבים שהם הבינו הכל. אם אכן היה אל בורא, הוא בחיים לא היה בוחר בטמבלים כמו אלו להיות העם הנבחר שלו.
אנחנו צריכים לשבור את כל הסוכות, לשרוף את כל בתי הכנסת או לרדד אותם עם בולדוזרים, לתת קנסות לכל מי שמניח תפילין במקום ציבורי או לובש לבוש ציבורי או מתפלל במקום ציבורי. לחוקק מחדש את כל החוקים ולבטל את חוקי יום השבת. תחבורה ציבורית 24/7. עסקים ומקומות בילוי פתוחים תמיד. אנחנו צריכים ל-ה-ת-ק-ד-ם.
היכן כל אלו שמנסים לתקן את עוולות הדורות הקודמים ורואים בכאוס הדרך היחידה להביא את הסדר?
היכן כל אלו שמתאגדים כאשר העולם בוער?
האם אין תקווה למין האנושי?
האם לאנשים אכפת רק מהתחת של עצמם? סיפורי "אהבה" כושלים מבלי להבין בכלל מהי אהבה, תמונות סלפי ומסיבות ומסעדות מאשר לעשות משהו לתיקון העצמי שלנו, לתיקון של העולם?
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
