זו לא רק הבדידות, החוסר מעש, היאוש, הרגשת הריקנות או ההקצנה.
זה חוסר הסיפוק הנפשי והפיזי שגורם לי לצאת מאיזון.
עמוק מכך, נובל מכך ותפל מכך.
אני צריכה משהו שאף אחד בעולם לא יכול לתת לי ואז כועסת על עצמי שאני בכלל מנסה או דורשת.
אני בלופ אין סופי של לדרוש, להעלב ולכעוס, לכעוס על עצמי ולפייס את האחר ושוב לדרוש.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
