אמא מחפשת משמעות

אז היום יש לי יום הולדת 33 עדיין לא ילדתי... שבוע 39+3, כנראה שהוא הולך להיות מתנחל כמו אח שלו שנולד ב 41. 

כשהריון מסרב להסתיים תחושת הלחץ הזאת מדבקת ואולי זה רק אצלי, מרגישה שכל יום מיותר יותר מהשני למרות שהוא מקרב אותי לסיום, מנסה לא לחשוב על זה יותר מדי ויחד עם זה מחכה כל כך לרגע הזה כשהכל יתחיל, לצירים סדירים, לירידת מים...משהו...

קראתי איפשהו שהציפייה הזו ללידה היא השיעור הראשון בסבלנות הורית, הפעם הראשונה שאנחנו חייבים להבין שלהיות הורה דורש בין השאר המון סבלנות ולא תמיד הילדים שלנו יעשו מה שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים ובקצב שאנחנו רוצים... משהו שאני מוכרחה לזכור כשאני מרגישה שאני עומדת לאבד סבלנות מול הבן שלי, דבר שקורה בזמן האחרון בעיקר סביב ההשכבות שלו, הוא מלא אנרגיה וקשה לו להרגיע את עצמו ולהיכנס למוד של שינה ובגלל זה הוא מנסה הכל כדי לא להיכנס לשם, אם זה שאלות, בקשות, קשקושים...מודה שהוא יכול לחרפן אותי וגם ככה אני פקעת עצבים מאי הוודאות של הלידה המתקרבת, כנראה שאני צריכה לשבת עם עצמי ולשאול את עצמי מה בדיוק מפחיד אותי כל כך? התשובה הכי מתומצתת שאני יכולה לתת לעצמי היא אי הודאות הזאת וקצת אחריה החשש מחוסר שליטה, שני דברים שמקשרים אותי בעצם ליום הזה, יום ההולדת שלי, פחדים וחרדות שאני חיה איתם כבר שלושים ושלוש שנה וכל כך רוצה להשתחרר מהם.

זה מה שאני מאחלת לעצמי ליום ההולדת, לשחרר, להתבגר, להרגיש באמת בגילי ולא כמו ילדה מפוחדת, להבין שאני כבר לא שם, להתפתח ולהתחזק...בטח כבר כתבתי את זה איפשהו בבלוג, אבל כשהייתי ילדה הייתי בטוחה שכשאני אהיה אישה בוגרת (כמו שאני בעצם היום) הכל יהיה בסדר, דברים פשוט יסתדרו מעצמם...מזמן כבר הבנתי שזה לא ככה ואני קצת מאוכזבת מעצמי שאני חיה עם אותן חרדות מלפני עשרים שנה ויותר וזה לא שלא ניסיתי לטפל בזה, לפעמים אני חושבת שזו פשוט אני, אני לא מסוגלת לשחרר באמת, לא מסוגלת לוותר על החרדות שלי, שאני מחזיקה אותן מאותה סביבה שהן קיימות- נתינת אשליה של שליטה כלשהיא במה שקורה בחיים, כי ברור שאי אפשר באמת לשלוט בזה ואני עסוקה יותר מדי בחשבות של "מה יהיה" ו"מה יקרה" מה יהיה איתי? מה יקרה איתי? איך אני ארגיש? כל כך הרבה מחשבות שקשורות רק בי שלפעמים אני מרגישה שכל החיים שלי מתרחשים בראש שלי, שהכל תלוי באיך אני אהיה ואיך אני ארגיש באותו הזמן, אבל יש חיים מחוץ לראש שלי, יש לי בן זוג, יש לי ילד ותכף עוד אחד...אז הנה עוד איחול ליום ההולדת, לצאת קצת מעצמי, לחפש פרספקטיבה קצת שונה לחיים...משהו שחיפשתי הרבה בכל מני ספרי עזרה עצמית ותורות של כל מני גורואים בסופו של דבר הבנתי שהכל דומה ורק אני יכולה ליצור את השינוי, לשחרר, לקבל, לנשום...