אמא מחפשת משמעותמחשבות על החיים, אימהות וחיפוש עצמי... |
 כינוי:
roteme בת: 41
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2017
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2017
ההריון המשותף שלי
עוד חודש עבר...עכשיו אני רק צריכה שיוני יעבור מהר :) האמת שהזמן טס ואני כמעט שם, תכף אני אמצא את עצמי בחדר לידה לא מבינה איך הרגע הזה הגיע כל כך מהר ואחר כך לילות לבנים, ברית, עוד לילות של בכי...עד שיגיע איזשהו איזון, אבל...כשנגיע לגשר. בפברואר כתבתי פה על קבוצת הפייסבוק שהצטרפתי אליה של הריוניות שצריכות ללדת ביוני-יולי, אז הלידות כבר התחילו, אחת אפילו הקדימה וילדה בסוף מאי...ומאז כמעט כל יום לידה כולל מישהי שהייתה צריכה ללדת דיי קרוב לתל"מ שלי ב11/7 ובסוף ילדה חודש לפני הזמן ב1/6 בתחילת שבוע 36...אני חייבת להודות שהלידה שלה קצת זיעזעה לי את העניינים...הרגשתי קצת קנאה על הלידה המוקדמת שלה (התינוק נולד במשקל ממש "בשל" ובכלל לא פג) למרות ש36 מרגיש לי קצת מוקדם מדי, אני אשמח מאוד ללדת ב 37+ או 38+ רק לא לסחוב מעבר ל40... וגם הלידה הזו רק מראה עוד יותר ששום דבר לא צפוי ושזה יכול פשוט לקרות פתאום, אז אולי הלידה שלה וגל הלידות שהתחיל בקבוצה גרמו לי לרצות לקחת קצת צעד אחורה, זו קבוצה מאוד פעילה, יש בנות שמשתתפות יותר ויש כאלו שפחות, יש גם את אלו שלא שומעים מהן בכלל...אני מאלו שיותר משתתפות, אבל פתאום שזה כבר פחות דיבורים על הלידות ויותר לידות בפועל מרגיש לי קצת יותר מדי...אני מאמינה שקודם לעבור את הלידה ואחכ נדבר...אני לא יודעת אם זה בא ממקום של "עין הרע" או סתם הנטייה ה"טבעית" שלי לפסימיות יתר אבל פתאום מתחשק לי פחות לשתף, מה גם שאני חברה בקבוצות פייסבוק נוספות של הריון (קבוצות פתוחות), ומנהלת בעצמי שתי קבוצות ווצאפ, אחת של הריוניות נוספות שצריכות ללדת ביולי ואחת של אימהות שהקמתי לפני כמעט שנה כבר וכמובן שלקבוצת הפייסבוק הראשונה כבר הוקמה קבוצת ווצאפ משלה...ועד לא מזמן גם הייתי כמעט כל רגע פנוי בפורום של אפליקצית ההריון של הכללית...וגם הייתי חברה בקבוצות ווצאפ הריוניות נוספות שכבר מזמן ברחתי מהן...(מטורף כמה נשים בהריון יש בכל רגע נתון במדינה שלנו...) בקיצור ההריון הזה משותף עם כל כך הרבה נשים שבחיים לא פגשתי.
כל כך שונה מהפעם הקודמת, בהריון הקודם לא שיתפתי אף חברה וירטואלית, לא הייתי חברה בשום קבוצת ווצאפ או פייסבוק והאמת לא חשבתי על זה בכלל ולא חיפשתי את זה, ועכשיו כמעט מרגע שגיליתי שאני בהריון התחלתי לחפש קבוצות ווצאפ, בשבוע 5 בערך הצטרפתי לאחת עד שהבנתי שזה רק מכניס אותי לסטרס, למה הרגשתי צורך לשתף בנות שאני בכלל לא מכירה עוד לפני שהייתי באולטרסאונד ראשון? למה אני החרדתית צריכה לשמוע על תופעות לוואי איומות של תחילת הריונות אחרים? יצאתי משם דיי מהר...רק כדי להצטרף בהמשך לכל הקבוצות שהזכרתי.
ואני שואלת את עצמי למה בהריון הזה הייתי צריכה את כל השיתוף הזה..? זה בעצם לא גרם לי להרגיש טוב יותר, בטוחה יותר או חרדתית פחות מההריון הקודם למעשה אפילו הגביר את החששות בעיקר עכשיו כשאני כבר מתקרבת לסוף וכל אותן בנות מתחילות ללדת...ברור שאני שמחה בשבילן, אבל כשאני רואה שהן ילדו והכל בסדר זה גורם לי לחששות...במקום להרגיע אותי, הטבע המטומטם שלי...
אז אני לא אצא מהקבוצות, אבל נכון לחמשת או ששת השבועות שנשארו לי אני רוצה להיות קצת עם ההריון שלי לבד.
שבוע 34+5....
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
