מעקצץ לי באצבעות,
אין לי באמת על מה לכתוב אבל הנני כאן.
מנסה לעשות לעצמי סדר בראש ולהבין מה בא לי לעשות עכשיו, ואין שום דבר שעושה לי סדר כמו לכתוב.
אז אכלתם אותה, אתם הולכים להיות קהל להרהורים שלי.
מה שונה פה בעצם?
ולמה אנחנו כותבים רק על עצמנו? זה קטע של אגוצנטריות או שזה עובד לשני הצדדים - בקטע של האא הבן אדם הזה משתף משהו מהניסיון שלו או מהחוויה שלו, זה מעורר אצלי הזדהות! כזה?
בבבכל מקרה..
האופציות הן כדלקמן:
לראות משהו - סדרה, סרט, סירטונים אלוהים יודע שיש מלא דברים שאני רוצה לראות
לקרוא
לשמוע את הפודקאסט
לסדר תמונות
טיקטוק - כןכן אני יודעת פויה עלי איכסה פיכסה, אין יום שאני לא אומרת שאני חייבת למחוק את זה ושזאת אפליקציה גאונית בו"ז.
לעשות את הלימודי פריסטייל שלי
לשבת עם אנשים מהעבודה אבל קרייסט זה אומר לדבר איתם ולמי יש כוח לזה?
לנסות לישון באיזה פינה פה - לא רעיון מלהיב במיוחד למרות שישנתי רק שעתיים
אני מניחה שאני אראה משהו עד שיעקצץ לי באצבעות ואני אעבור ללמוד וכשהמוח שלי ימות אני אלך לקרוא.
יופי יופי עזרתם לי מאוד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: