הסמינריון מוכן רק צריך מעבר והיידה להגיש,
מועד א' אחרון עבר ונשאר רק לקבל עליו ציון ולוודא שלא צריך מועד ב',
נשארה עבודה אחת שיש חודש לעשות אותה.
הגעתי.
אני חופשיה לשנה הקרובה.
אין לימודים, אין התחייבויות.
אני. מתה. מפאקינג. פחד.
יש מיליון ושתיים דברים שאני רוצה לעשות - האם אספיק את כולם? פרובבלי נוט.
האם יש לי כסף לעשות את כולם? פרובבלי נוט.
אבל היי סגרו לי את השמיים, אז יותר תקציב למה שרציתי לעשות!
למרות שחלק מהעניין היה לחפש לעשות משהו עם התואר הזה בחו"ל..
אבל היי, זה משאיר מלא מלא מקום לים, טיולים, גיטרה, כתיבה, כושר, ריקוד, שירה, חברים, השלמת מיליון סדרות וסרטים, קריאה, התנדבות, חיפוש עבודה, חיפוש כיוון, בישול, דייטינג..
יש יש הרבה דברים שאני רוצה.
אני מניחה שאני אעשה את רובם, אני רוצה להאמין שאני אעשה את רובם.
זה קצת מלחיץ, כל החופש הזה.
אני מרגישה שיש לי בלאגן במוח - כל כך התרגלתי להגיד 'תהיה לי שנה לעשות את זה'.
השנה הזאת מתחילה,
ממש עכשיו.
אז איזה מצויין זה להתחיל אותה בשנ"צ, פוסט, וערב של משחקי שתייה עם יוניקיטי מול DVDים ישנים מלאים בלהקה האהובה עלי?!
ואוכל כמובן.
יהיה אוכל.