מול מרצה אחד, מאות תלמידים, מקרן מסנוור ושקט מחריש.

בין ים של סטודנטים רובם אומללים, עכשיו גם אני חותרת בין תסכול ויאוש וכימיה אורגנית.

אז התחלתי סמסטר, הופתעתי לטובה מההצלחה שלי להבין את החומר, קצת התאכזבתי מהאנשים, אבל הכל עוד לפנינו וסביר מאוד שזה הולך להתהפך.

ההתרגשות כבר עברה, כרגע בעיקר צריכה להתאמץ לעבור את המכשולים הראשונים בדרך המאוד מאוד ארוכה שעוד יש לי לעבור.

הסחות דעת נוספות יגיעו בהמשך :)

אז... נתראה עוד עשור?

יש איזו חולצה, שפעם לקחתי ממך כשלא מצאתי מה ללבוש.

לא אהבתי את איך שהיא נראית עליי ובכל זאת לקחתי אותה.

כשנפרדנו שאלתי אם תרצי אותה בחזרה והשבת שאת לא רוצה ממני כלום.

היום מצאתי אותה אי שם בארון, וכשלבשתי אותה היא התאימה לי בדיוק,

מוזר, כנראה שכל מה שלא התאים לי פעם היה קשור אלייך, ועכשיו כשאין לי שום קשר אלייך, הכל כל כך מתאים.

אבל זה יחכה 

התחלות חדשות מגיעות ואני בדרך לטרוף את העולם.. :)