בין משב רוח לנשיקה,

בין שבריר שניה למבט חטוף,

עובר בנינו ריק, חלל זמן.

מסע אין סופי של פלאשבקים מרצדים.

כמו שחיים שלמים עוברים מול העיינים רגע לפני הסוף,

אין ספור זכרונות יעברו בנינו בפעם האחרונה שידך תאחוז בידי.

וברגע אחד תביטי בי במבטך התמים והרך ואני לא אחוש דבר.