שתמיד פאקינג מאחר?ולא בגג ה20 דק' האיכשהו מקובלות בחברה?וכרוני?ברמה של פאקינג שעות?בצורה שמרגישה לפעמים כמו זלזול טהור?
אז אצלי יש את מישקה,המאחרת הכרונית בטקע ממש מרגיז.אנחנו שולחים בקבוצה את שעת היציאה לפחות שעה לפני כדי שתגיע קרוב לזמן,ונחשו מה?היא עדיין מאחרת.החתול שלה בורח הרבה (סיפור אמיתי),המקלחת מפריעה להורים שלה לישון (מסתבר שגם סיפור אמיתי) וכל מיני.זה נהיה מעצבן,ממש אבל.חזרתי לקשר איתה לפני שנתיים וחצי בערך ואנחנו בקשר ממש קרוב וזה מתחיל לעלוץת על העצבים יותר מתמיד.
היום היא הייתה אמורה להיות אצלי ב8:30 בערך,ב9 אני מקבל טלפון שהיא אולת ויוצאת וארתי בסדר כי אני זז לישון ב11:30 בערך.ב10 אני מקבל ממנה טלפון שהיא מעדיפה לא לבוא היום כי זה יהיה לחץ של זמנים כי אני עובד מחר בבוקר.כאילו ברצינות?אני התבאסתי עליה רצח,ממה הבעיה להזיז את התחת שלך ולהזדרז קצת עם ההתארגנות?לא באה בזמן?אז אל תבואי וזהו.
חלאס.אני באמת אוהב אותה והיא חברה מאוד קרובה שלי אבל זה פשוט חוצה כל גבול,ומי שמכיר אותי יודע שזה לא קל להגיע למצב הזה אצלי שהסבלנות שלי נשברת.
אתמול נפגשתי עם העצלנית בשכונה הקודמת,פעם גרו כמה דק' הליכה אחד מהשניה והיינו נתקלים זה בזו כשהייתי יוצא עם הכלב.לא נפגשנו קרוב לשנה כי בכל סופ"ש שניסינו משהו התפספס אבל סוף כל סוף זה הצליח והשלמנו קצת פערים.ישבנו שעה בערך עד שאחד החברים שלה הזמין אותה להצטרף אליו לבר השכונתי,ממש לא רציתי כי אין עלי שקל והיא החליטה להזמין אותי ובתמורה אתן לה את החבילת טבק הסגורה שיש אצלי.
בבר ראיתי את גרין,שגם אותה לא ראיתי אולי חודשיים והיה ממש נחמד וגם פנדה הייתה שם וכשיצאנו פגשתי עוד מישהי שאני מכיר.זה מה שחסר לי בשכונה הקודמת,לצאת החוצה ולפגוש אנשים שאני מכיר בכל פינה.כשאני הולך לבר,כשאני הולך לקיוסק,כשאני הולך לאכול ובכללי זה נחמד.השכונה הקודמת הייתה במרכז העיר וכלום לא חסר ובשכונה הזאת אין כלום וצריך ללכת לטיזינמו בשביל קיוסק שעובד בשבת כששם היו לי 3 במרחק הליכה של כמה דק' כשחברים שלי עובדים שם.
אבל העיקר שאתמול היה נחמד,חלאס להתבאס על הנושא הזה כבר כמעט שנה.לפחות אני כבר חודש לא מעשן ועוד מעט משכורת.העצלנית אתמול ניסתה להשיג לי ראיון עבודה אצל חברה שלה וכרגע אני התכתבות איתה.אני מחפש עבודה שניה אבל אצל ההיא מחפשים בוקר ובבוקר אני עובד.מקווה שיסתדר,באמת לא יזיק לי האקסטרה כסף הזה.
מי שבאמת המקום הזה חשוב לו שלפחות ינסה,לא יחייבו אתכם עד שלא יהיו מספיק תומכים והכסף יוחזר.
מדובר בספר שכתבה בלוגרית שהייתה שנתיים בטבלת הפעילים בימי הזוהר וזה אולי ימשוך לפה קהל חדש ויחזיר קהל ישן ואיכותי.נכון שזה לא יהיה הספר הראשון שנכתב ע"י ישראבלוגר (סניה עשה על זה קריירה ובגדול זה סיפר ארוך) אבל זאת כן תהיה הפעם הראשונה שישראבלוג משחק תפקיד בספר.ישראבלוג חי מספיק זמן בשביל להגיע למדפי הספרים ולדעתי זה מדהים ההשפעה שיש לאתר הזה על החברה שלנו גם אם הוא כבר לא בימי הזוהר שלו.
זה הלינק ואני מקווה שתמאו לנכון לתרום ולתמוך.אני תרמתי 60ש"ח כדי שהספר יגיע אלי,מספיק בשביל לתמוך ולא יותר מידי בשביל לעשות לי חור בכיס כי אני תפרן במילא.יש גם תרומה של 40ש"ח שתביא לכם את הספר הEbook,כל דבר רק תשקלו את העניין.
עריכה 9:18:
משום מה האתר לא נותן לי להוסיף סרטוןףאז הנה עוד לינק.
אחרי שבוע עמוס ומלא חוויות לטוב ולא אני חוזר לשגרה ולעבודה.באופן מפתיע הצלחתי לקום אחרי לילה עם כמעט ללא שינה ועוד יש לי יותר מ10 דק' זמן ספאר לכתוב פוסט מהטלפון.
להגיד את האמת לא התגעגעתי יותר מידי לעבודה אבל כן היה סחר לי מני,המנהלת שלי ועוד כמה חבר'ה.יהיה נחמד לחזור אליהם ולשמוע מה חלק מהחסרי יכולת האלה הרסו אצלי וכמה מהם קרסו בלעדי.קצת תסביך עליונות אבל כשמגיע כרדיט אז מגיע.
להגיד את האמת?בגדול היה בסדר.לא התרגשתי כמו אחותי כשטסנו אבל יוון באמת יפה ומעניינת.אני הצטרפתי לאבא ולאחותי בעיקר בשביל התחביב שלי של הצילום וקניות ואת שניהם מימשתי למלוא הפוטנציאל עד שנמאס לי וביום האחרון במקום לנסוע לדלפי עשינו סיבובים בקניות ומתנות.
באתונה חלק מהדברים (בעיקר את האקרופוליס) כבר ראיתי ברשת,אז לא היה יותר מידי hype.למעשה לא היה לי יותר מידי hype על כלום חוץ מהחנות שהזכרתי פוסט קודם או הזה שלפניו.עיר יפה במדינה יפה סה"כ.
לגבי ספרטה,מספרטה העתיקה לא נשאר כמעט כלום.הם לא טרחו לשים שילוט נורמאלי שמוביל להאקרופוליס שלהם כי הם ידעו שאין מה להראות ואפילו לא דרשו כסף לכרטיסים.כל מקום אחר דורש כסף ובצדק,חוץ מתלמידים (אחותי נכנסה חינם לכל מוזיאון שמאז שגילינו על זה) שזה ממש נחמד לדעתי שהם רואים את המוזיאונים וההריסות שלהם כמעבר לאתרקציה לתיירים.בספרטה המודרנית לא ראינו רמזור אחד ולא הייתה אפילו חנות מזכרות אחת בניגוד לאתונה ואולימפיה ששם היה בגל פינה.
באולימפיה ההריסות הי יפיפיות,באמת תענוג לכל צלם חובב ומקצועי כאחד.יש להם שם שני מוזיאונים ובאף אחד מהם לא תראו פסל של אלוף אולימפי,רק פסלים של אלים וקיסרים רומאים.זה החלק שקצת ביאס אותי ואת אבא שלי כי באמת חיפשנו לקרוא על הסיפורים של האלופים האלה ולא היה.
האוכל ביוון משום מה חייב לכלול יוגורט,ואני לא סובל יוגורט.אבא שלי נהנה לעומת זאת אבל אני נמנעתי.אכלתי שניי מאכלים מקומיים ובאמת שלא התלהבתי,כנראה בגלל שאני לא אוהב כבד.הבירות שלהם שם תמיד בהירות אבל איכשהו הם הצליחו לעשות אותן טעימות.הייתה להם בירה עם ציור של דמטר (Demeter) שזה ממש מגניב.
אין לי באמת הרבה מה להוסיף,תחליטו אתם אם אתונה זורמת לכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Shmock