"חג" בתחת שלי,סבבה?בגלל חוק החמץ המסריח במדינה הזאת אני צריך לנסוע מחוץ לעיר שלי בשביל לשבת על בירה עם חברים או לצאת לאכול משהו טעים בחופש שלי.
צריך לקרוא ל"חג" הזה "חג הצליאק" בגלל שאלה האנשים היחידים שיכולים להנות ממנו כמו שצריך (לפחות מישהו מרוצה מכל הסיפור המסריח הזה).שנה שעברה היה לי קטע בכלל דפוק במקדונאלדס,ישבתי עם המקועקעת והזמנתי המבורגר עם גבינה וקיבלתי אותו בלחמניה כשרה.זין על פסח...
אבל בואו נפסיק לרגע לדבר רק על החלקים השליליים - כל החופש הזה בתשלום מלא ככה שאני לא צריך ללכת לחפש עבודה שניה לחג והשנה אני מ תכנן להיות בכנס עולמות בת"א,את מי אני אראה שם? :)
כולנו שמענו על הספר הזה,או לפחות על השם שלו בתרגום הישראלי "הגל".חלק מאוד גדול מאיתנו ראה את הסרט האמריקאי משנות ה80 לפחות פעם אחת במהלך 12 שנות לימוד שלו,או את הגרסא הגרמנית ששודרה לא מעט פעמים בתלוויזיה.
למי שבכל זאת לא מכיר אני אתמצת את העלילה - מורה להיסטוריה בארה"ב העביר שיעור על גרמניה הנאצית והשואה ובסוף השיעור אחת התלמידות בשם לורי סנדרס (Laurie Saunders) שאלה אותו "איך זה שהעם הגרמני לא התערב?איך לא עצרו אותם?!" והמורה לא ידע מה לענות לה ואז הוא החליט לעשות ניסוי חברתי בכיתה.אני לא אוסיף ספויילרים כי באמת חבל להרוס למי עוד לא יצא לו להכיר את הסיפור.
הספר הזה מבוסס על מקרה אמיתי בביה"ס בארה"ב בשנת 1969 והמורה אמר בראיון "זה היה אחד הדברים הכי מפחידים שחוויתי בכיתה".הספר הזה מנסה לחקור את הטבע האדם מזווית מסויימת וזה מאוד מעניין והכתיבה סוחפת.מדובר בספר בן 149 עמודים שהוא מאוד ישר ולעניין וכל עמוד בו משמעותי.הספר נכתב בשפה אמיראית טיפוסית אבל בלי הרבה סלנג (כמעט ולא אם חושבים על זה) וממש לא קשה ומאוד מומלץ.
1)חוסר תאום - כשהצוות ומנהלת לא מתואמים דברים משתבשים.חוסר תיאום המון פעמים נובע מחוסר יכולת ודביליזם טהור.
2)התבכיינות - כשמתבכיינים לא עובדים,ואז זה נופל על הלא חסרי יכולת (כמוני).התבכיינות גם יכולה לנבוע מדביליזם וחוסר יכולת.
כאילו for fuck's sake תתאפסו על עצמכם!אתה בן פאקינג 44 שעדיין גר עם אמא ומחכה שהיא תהיה בחו"ל בשביל לעשות סמים ולהזדיין,את בת פאקינג 60 עוד מעט ולאף אחד לא אכפת מהטראומות שעברת בחיים כי באמת לעבודה לעבוד ולא לזיין לי ת'שכל ואת - בת פאקינג 50 ומתנהגת כמו ילדה בת 5 ולא מפסיקה להתבכיין מהרגע שהגעת לפה לפני חודש וחצי-חודשיים.
במה חטאתי שמגיע לי להתמודד עם אנשים כאלה?פאקינג שיט..
היום סיימתי לקרוא את הספר של כריסטופר טוליקין* (Christopher Tolkien) על חלק מהעבודה של אבא שלו J.R.R Tolkien.כשקניתי את הספר הזה הייתי בטוח הייתי בטוח שאני קונה ספר על הדמויות ברן (Beren) ולות'יאן (Luthien) כמו שאני מכיר אותן ב"The Silmarilion" ותהיה שם הרחבה עליהם,טעות שלי.
הידעתם שטולקין התחיל על לעבוד על הסילמריליון עוד בשנות ה20?כש"The Hobbit" יצא לאור רק ב1937?הוא חזר לעבוד על זה בשנות ה50 אחרי שהוא סיים עם "The Lord of The Rings".מה שכריסטופר עשה זה לקחת את כל החומרים האלה ולאסוף אותם לספרים אחרי שאבא שלו נפטר בשנות ה70.הוא עשה המון צדק לעבודה של אבא שלו,סידר אותה כמו שצריך והביא לכל חובבי המיתולוגיה של טולקין חומרים מדהימים.
בספר הזה כריסטופר מדבר על כל הסקטצ'ים של אבא שלו ואיך הסיפור הזה אמור היה להיות במקורו.במקור אמור היה להיות חתול רשע בכל העולם של טולקין בשם טבילדו (Tevildo),לסאורון (Sauron) היה עוד שם בתור הצ'יף כל אנשי הזאב וקראו לו ת'ו (Thu),למלקור (Melkor) היו בכלל אמורים לקרוא מלקו (Melko) והדובדבן שבקצפת - כל הסיפור הזה בכלל נכתב בפואמה.
אני אגיד לכם את האמת,זה ספר של 288 עמודים והיה לי קצת קשה לעקוב אחרי הכל.יש המון פרטים,הקריאה יחסית קפה ולמרות העשן שיצא לי מהאוזניים רציתי להמשיך לקרוא.זאת האומנות של טולקין וטולקין ג'וניור - יש כ"כ הרבה בבת אחת ובא לך להמשיך לקרוא.
אני אסיים עם סרטון בשביל לשפט עניינים למי שפחות בקיא בעולם של טולקין:
*אם תחפשו את הספר הזה אתם תראו "Beren and Luthien by J.R.R Tolkien Edited by Christopher Tolkien".לדעתי יותר מתאים שזה יהיה מאת כריסטופר טולקים בגלל שרוב הספר הוא כותב ל העבודה של אבא שלו וההבדלים בין הסקטצ'ים השונים ומסביר עליהם.
אז כן,אני השמוק ואני לא אוהב מחטים (בלשון המעטה).בחור בגודל כמו שלי לא אוהב מחטים,עכבישים,ג'וקים,תולעים והגרוע מכל יתושים (אבל זה כבר סוג אחר של שנאה).
מחר יש לי בדיקת דם בגלל ההיפוכונדריה של אבא שלי שהחליט שמשהו לא בסדר איתי כי אני לא מפש בחורה ולא מחפש סקס אז אני צריך ייעוץ רפואי.אז כן,אני בחור שמן בגיל 23 שסקס זה לא משהו שנמצא גבוה ברשימת סדר העדיפויות שלו אז כנראה שיש לי בעיה רפואית.מבחינתו אני יכול להיות הומו רק העיקר שאחפש להפעיל את עצמי מינית כמו בחור נורמטיבי בגילי.
אבא שלי חושב שזה בגלל שאני מאוד אוהב חלב סויה ושאין לי טוסטסטרון אבל מי שמכיר אותי שלפי השיער גוף והפנים שלי לא חסר לי.הוא אפילו ניסה לערב את האורולוג שלי (מי שיש לו האומץ שיחפש את חודש ינואר של שנה שעברה ויבין למה עד לא מזמן היה לי אורולוג) בזה ואפילו הוא אמר לו שזה שטויות ן"הבחור בן 23 לא נראה לי שיש לך מילה בעניין,אני יכול לתת הפניה לבדיקת דם אם זה ירגיע אותך אבל לא מעבר".יש לכם מושג איזו סיטואציה מביכה זאת?לא סתם אומרים שאף אחד לא יכול להביך אותך יותר מקרוב משפחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Shmock