אתמול סיימתי את הספר השני,או יותר נכון הפרק השני בטרילוגיית crossover של פרסי ג'קסון והטגרילוגיה של קיין.
בניגוד לספר הראשון הספר הנוכחי לא נכתב בגוף ראשון.הספר הראשון מסופר מהנק' מבט של קארטר קיין (Carter Knae) בגוף ראשון והספר הנוכחי מסופר מהנק' מבט של אנאבת' (Annabeth) ובסגנון כתיבה שהסופר השתמש בו ב"Heroes of Olynpus".הספר הזה קצת יותר ארוך (בערך 60 עמודים לעומת 49) וללא ספק יותר מעניין ומוצלח מקודמו (כי אין מה לעשות,לפעמים ההתחלה קצת איטית).
מבחינה עלילתית אנאבת' וסיידי (Sadie Kane) נפגשות בסאבווי בניו יורק והאוייב המשותף שלהן זה אל שהוא גם יווני וגם מצרי מתקופת אלכסנדריה בשם סרפיס.בזמן העימות סיידי עושה 1+1 ומבחינה שמי שהפגיש ביניהן ובין קארטר ופרסי זה סטנה (Setne),רוח רפאים של קוסם מצרי גאון מרושע שבעברו היה נסיך של פרעה מאוד מפורסם שעשה לאחים קיין המון צרות ובלאגן בספר השלישי בטרילוגיה.לדעתי זה טוויסט ממש נחמד וקצת לא ציפיתי לו,תארתי לעצמי איך דוד ריק ירצה לסיים את הסיפור עם הבחור הזה.
אני לא אוסיף עוד ספויילרים כי לדעתי זה מספיק לבנתיים.
מי שאוהב את פרסי ג'קסון והיה סבבה עם הטרילוגיה של הקיינס אז הספר הזה (ואני מניח שגם הקרוסאובר הבא והאחרון) מומלץ בשבילו.
אתמול קראתי את הcrossover הראשון של פרסי ג'קסון וקיין קרוניקאלס.זה ספר קצר בן 49 עמודים שהתחיל כe-book אבל אחרי כמה זמן דוד ריק החליט לקחת את שלושת הקרוסאוברים שהוא כתב ולחבר אותם לספר אחד וכל קרוסאובר הוא חלק מסיפור אחד.
מבחינה כרונולוגית כל זה קורה אחרי "The Blood of Olympus" (הספר האחרון בסדרה השניה של פרסי ג'קסון) כי אם אני לא טועה זה קרה אחרי הספר השלישי והאחרון של "The Kane Chronicles" ואנחנו יודעים שהכל איכשהו מחובר לאותו עולם.על הספר הראשון בטרילוגיה של הקיינס (The Kanes) נאמר לסיידי וקארטר (כשהם רק הגיעו לברוקלין) שעדיף להם להתרחק ממנהטן "כי יש להם אלים אחרים,זה עדיף שנישאר מופרדים" ובכל ספר בטרילוגיה של רפרנס לזה.
קארטר ופרסי נפגשים אחרי שכל אחד מהם קיבל משימה לצוד תנין ענק ומפלצתי,המפגש ביניהם לא ידידותי בהתחלה אחרי קרב זריז בניהם אחרי שפרסי כמעט קוצץ את קארטר אבל הם התאחדו למען מטרה משותפת - להוריד תנין ענק ומפלצתי שעושה בעיות במגרש הביתי של פרסי.פרסי וקארטר מבינים שהם לא היו אמורים להיפגש,הם מבינים שמישהו בכוונה הפגיש ביניהם אבל לא מבינים למה.הם החליפו ביניהם כמה שפחות פרטים,לחצו ידיים אחרי ארוחה טובה וכל אחד הלך לחקור את העניין במגרש הביתי שלו.
הספר הזה מצחיק,מלא אקשן ולא משעמם.
מי שאוהב את פרסי ג'קסון והיה סבבה עם הטרילוגיה של הקיינס אז הספר הזה (ואני מניח שגם שניי הקרוסאובים האחרים) מומלץ בשבילו.
אז סיימתי את הספר האחרון בטרילוגיה "The Kane Chronicles" מאת Rick Riordan.
בדיוק כמו בספר הקודם אנחנו ממשיכים להכיר את הדמויות יותר לעומק והפיתוח דמות ממשיך עד הפרק האחרון.אבל מה מציק לי פה?שיש יותר מדי דגש על זה שהם בני 15-14,כאילו ברצינות?לא יכולים לעבור 2 פרקים מבלי שהמשולש האהבה המגוחח של סיידי (Sadie) יצוץ?אבל אני חייב להגיד שבניגוד לספר הראשון לא השתעממתי.
כמו בספרים הקודמים היה רפרס לפרסי ג'קסון,רק שהפעם הרפרנס היה דמות מהיצירה הקודמת.דרו טאנאקה (Drew Tanaka),הבת של אפרודיטה הופיעה פה.ובפרק האחרון סיידי אמרה שהם גילו כוח קסם זר במרחק קרוב של Long Island,NY (הם בברוקלין) שזה איפה שנמצא Camp Half Blood.לדעתי זה רמיזה לcrossovers שהסופר כתב ל2 היצירות (שאני אתחיל לקרוא היום) ורמיזה ל2 הסדרות שהוא כותב בימים אלה - "The Trailes of Apolo" & "Magnus Chase and The Gods Of Asgard" שאחד מהם הוא המשך ישיר ל"Heroes of Olympus" והשני גם איכשהו קשור לעולם הזה.
אני לא ארבה להמשיך לכתוב מחשש לספויילרים,אבל בסופו של יום אני כן אמליץ על הספר הזה למי שאוהב פנטזיה ומיתולוגיה וקרא כבר עבודות של דוד ריק.
אסיים בקצת ג'ז,שזה הז'אנר המוזיקלי שחוזר על עצמו הכי הרבה בטרילוגיה הזאת והנה אומן שהוזכר לקראת סוף הספר:
אחרי תקופה ארוכה שהזנחתי הכל לטובת ספרים חזרתי לראות אנימה.
כרגע אני רואה את Fullmetal Alchemist:Brotherhood והרושם הראשוני הוא 8/10.אני ראיתי את הגרסא הראשונה של הסדרה וכרגע אני בפרק 3 אז אין הרבה הבדל,מצפה לראות איך יתקדם בהמשך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Shmock