כשמורחים אותי,כשאומרים לי "בסדר" לגבי משהו שהוא דיי קריטי לי אבל זה לא מתקדם לשום מקום והכי גרוע כשמזלזלים בי על סמך כלום ושום דבר בנושאים האלה.
אתמול היינו אני,רפונזל ומישקה איפשהו לתפוס משהו לנשנש עם קצת בירה ואחרי האוכל היה סניף של חנות ספרים.נכנסו לשם עקב התערבות קטנה שהייתה לי עם מישקה לגבי ספר שסביר להניח לא תמצאו בכל חנות ספרים למרות שמדובר בסופר מאוד מכובד שחובה ללמוד עליו אם בא לכם להשלים תואר בספרות וצדקתי.לא היה שם שום עותק של הספר ב3 שפות שונות והתחלנו לדבר עם המוכרת ובשלב מסויים שאלתי אם הם צריכים עובדים לסופ"שים והיא אמרה שכן ושאני אשאיר פרטים וכך עשיתי.
היום כל היום אני צמוד לטל' שלי וחמכנ לצלצול שפשוט לא הגיעה עד שבסוף לחישפתי את המס' של הסניף בגוגל והתקשרתי בעצמי ואמרו לי שלא צריך עוד עובדים,שבד"כ המנהלים מעבירים את זה הלאה לסניפים אחרים בשביל לעזור להם להשיג כוח אדם חסר ושבד"כ לא מתקשרים אם לא צריך אותך.רציתי להזמין לשם מונית,לדרוש את המנהל,לתת לו כאפה ולחזור הביתה.מן הסתם שלא עשיתי את זה אבל פשוט אמרתי לגברת בטל' שאני הייתי שמח לקבל טל' גם אם לא צריכים אותי וזה פשוט מעצבן.
והמקום שהזכרתי לפני כמה פוסטים?עד שרפונזל לא התקשר למנהלת שם חיכתי כמו דאלבאיוב,רציתי פשוט ללכת למשרד שלה ולשאול מה הולך,זה היה פשוט מעצבן.אני שונא את המריחות האלה,זה גם נורא מתסכל כי אני עוד מעט הולך לעבור ראיון לגבי לימודים ואני באופן קבוע הולך לאבד יום בשבוע של עבודה למשך שנה וחצי והקורס הזה עולה 8000ש"ח ואני חייב עוד קצת כסף גם אם לעבוד רק 2 או 3 סופ"שים בחודש.
לפעמים להיות "מבוגר" זה סתם קקי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Shmock