הספר השני בסדרה "The Heroes of Olympus" היה פאקינג מדהים ולא יכולתי להניח אותו.אם אני לא ישן כשאני מגיע הביתה אני קורא את הסדרה הזאת ופשוט נשאר לי טעם של עוד בסוף כל פרק.
בדיוק כמו בספר הקודם בסדרה הכותרת של הפרק היא על שם הדמות רק שבמקום שכל שתיי פרקים תתחלף הדמות זה קורה כל חמישה פרקים.גם פה הדמויות והסיפור לא כתובים בגוף ראשון כמו בסדרה הראשונה ("Percy Jackson & The Olympians") וזה לא נורא,כי כמו שאמרתי מקודם לא יכולתי להניח את הספר הזה ולא לקרוא אותו.
בואו נעשה קצת סדר עכשיו:
בסדרה הקודמת הפוקוס היה על פרסי (Percy) ועל הנבואה הגדולה הראשונה שהולכת ככה-
A Half-Blood of the eldest gods,
Shall reach sixteen against all odds,
And see the world in endless sleep.
The hero's soul, cursed blade shall reap,
A single choice shall end his days,
Olympus to preserve or raze.
וכל הסדרה החצויי-דם (בעיקר פרסי) הלכו נגד הטיטאן קרונוס (Kronos) ובסוף הסדרה הגיעה הנבואה הגדולה השניה שהולכת ככה-
Seven half-bloods shall answer the call.
To storm or fire, the world must fall.
An oath to keep with a final breath,
And foes bear arms to the Doors of Death.
ועכשיו פרסי הוא לא הדמות הראשית היחידה אלא אחד מתוך 7 דמויות ראשיות שנכון לעכשיו האהובה עלי מביניהן זה לאו וולדז (Leo Valdez) (שקיבל בדיוק פסקה אחת של זמן ספר בספר הנוכחי).אחד הדברים שהסדר הזאת מתרכזת בהם זה השילוב של הרומאים והיוונים כי עד הספר הקודם לא היה ידוע לקוראים שיש עוד מחנה של חצויי-דם ושהם אויבים שצריכים להתאחד נגד הטיטאנית היחידה שהם לא נלחמו בה עדיין - גיאה (Gea).
זאת סדרה שאני ממליץ לכל חובבי המיתולוגיה היוונית והפנטזיה.האנגלית לא ברמה קשה והכל מלא בשילוש המקודש של דרמה-פעולה-קומדיה בשילוב ובהרמוניה מושלמת.