חברים של המשפחה עברו לגור אצלנו לחודש עד שימצאו חדשה,אבל איכשהו בלי קשר לפני כן הם סגרו טיסה לאמסטרדם ולפני הטיסה אחד מהם בא אלי ושואל "מה להביא לך?" ואני עונה ישר "pipe.אבל לא מעץ או מתכת,רצוי שיש" והוא הביא לי פייפ מאיזושהי אבן עם ראש של גולגולת ממש מגניבה.
למרות שאני נחנק כל פעם מחדש אופן עישון הירוק האהוב עלי הוא באמצעות פייפ,קשה לי להסביר למה.אני אוהב את התהליך של ההכנה,אני אוהב להחזיק את זה.החלק שאני הכי אוהב בסטלה של ירוק זה שהדמיון והמוח עושים ביניהם מירוץ שאתה בקושי עוקב אחריו,אבל ברגע שאתה אוסף את המחשבות שלך הכל נהיה חד ומדהים.אני אוהב כשיש לי כלי קבוע לשימוש חוזר (כל דבר,לא רק בשביל ירוק) ובניגוד לבאנג (שאני גם אוהב) הפייפ הרבה יותר יפה ומרגיש פחות נרקומני לעשן מזה.
הסופר C.S Lewis (מי שכתב את "The Chronicles of Narnia" בשנות ה50) נהג לתת שלל של ציטוטים יפים (כן,קצת קיטצ'י בשביל בחור שמכנה את עצמו "השמוק" אבל לכל אחד יש תחביבים קיטצ'יים כאלה ואחרים) וביניהם "A pipe gives a wise man time to think and a fool something to stick in his mouth" ("מקטרת מביאה לאדם חכם זמן לחשוב ואילו לטיפש משהו להחזיק בפה") ואני מאוד מסכים עם המשפט הזה (למרות שאני חייב להודות שאי שם בגיל 17 סתם שמתי מקטרת בפה בשביל להצטלם) ומאוד מתחבר אליו.
בזה אני אסיים את הפוסט הזה עם השיר שמתנגו במחשב שלי בזה הרגע:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Shmock