האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

אני הולכת להוציא גוש בגודל ראש מהצוואר. (אני נורא אוהבת להגיד גידול, הרופאים משתמשים בזה, וזה גורם לאנשים להילחץ בגללי, אבל זה שפירי אז זה בסדר).

אני לא יהיה כאן לפחות שבוע.

אני אתגעגע. לא רק לבלוג. בכלל לבית, לאחותי הקטנטנה ולמחשב.

אני יודעת שיש בזה המון דברים טובים- כמו חופש מהצבא, מנוחה, כולם יפנקו אותי ויביאו לי מתנות וידעגו לי, יש 2 מתלמדים במחלקה שאני יהיה בה, אחד יותר יפה מהשני.

אבל למרות כל זה. אני מפחדת.

אני מפחדת שירדימו אותי ושאני לא אתעורר יותר, שיהיו לי עיוותים בגוף, או שאני לא יודעת... שמשהו רע יקרה.

מפחיד אותי להיות בחוסר שליטה.

אני יודעת שזה לא נראה ככה, אני מתלהבת וקניתי תחתונים וגרביים וחולצות במיוחד לבית חולים, דברים ממש יפים שאני לא קונה בדרך כלל. הכל כדי ''להיות יפה בניתוח'' כאילו שזה בכלל מעניין מישהו.

אבל מאחורי כל זה, אני פשוט מפחדת שזה הסוף...

שיהיה לכם שבוע טוב.