אז עבדתי היום, וכתבתי שיר. כן עוד אחד.
כמובן שיש מקור השראה לשיר, אח הוא אינו אמיתי... לכל התוהים.
הכרנו בצאט
אתה ואני
אהבתי אותך,
ואתה אהבת אותי.
אחד על אחד
אני ואתה
המשחק רק של שנינו
זה ביני לבינך.
הכרנו בצאט
וזה היה אמיתי
דמויות ממוחשבות
אתה ואני
אהבתי אותך,
אתה אהבת אותי...
זה לא היה רק בדימיון שלי!
אז זה לא הגיוני,
אתה ואני
הכרנו בצאט,
זה לא מעשי.
אני אוהבת אותך
ואתה אוהב אותי.
אולי בכל זאת הכל בדימיון שלי?!
עכשיו לנושא אחר לגמרי.
יש מלחמה בדרום.
והיום שמעתי את אביגדור ליברמן מדבר, ואני יודעת שהוא קיצוני נורא, אבל פשוט הסכמתי עם כל מילה שלו.
הוא אמר שצריך להפסיק לתת לחמאס כסף, וצריך להפציץ כל בניין ציבורי שקשור לחמאס. ואני פשוט הסכמתי עם זה.- מה זה הסכמתי, זה היה נשמע כמו משהו שמתאים לי לומר.-
אני יודעת שזה ממש גרוע להגיד את זה.
פשוט לפעמים אני יכולה לומר משפט כ''כ מטומטם כמו ''אני שונאת את כל הערבים'' ובאמת להתכוון אליו מכל הלב, אף על פי שאני יודעת, יש הרבה סוגים של ערבים ושלא עם כולם אנחנו במלחמה.
לפעמים פשוט נמאס לי, עצוב לי על שתי החיילים ההרוגים, ועל כל הפצועים בדרום.
ועוד יותר עצוב לי שאני כ''כ מוקהת רגשית, ככה שפשוט אין לי בעיה להמשיך הלאה.
לא משנה התחלתי לחפור.
דא דא ליברמן!
שבוע טוב לכולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
