האדם אמנם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא אסור באזיקים

מי ייתן ונהיה בריאים וחזקים ומאושרים ומאוהבים כל השנה.

כן.

ככה, חזרתי לעבוד. לא לקח לי הרבה זמן להבין שאין לי למה להתגעגע.

מצחיק שאחרי חצי שעה עבודה אזלו כל הכוחות שצברתי בחודשהאחרון.

הגיעו הרבה חדשים בינהם גם בחור שלמד איתי פעם והוא היה ממש חתיך, אני לא יודעת מה קרה לו. אולי בעצם הטעם שלי השתנה.

אני כבר לא כ''כ בטוחה במה שאני רוצה, זה דיי מוזר לי. מגיל 5 בערך אני יודעת שמה שאני רוצה ללמוד ולעשות כל החיים זה תראפיה באומנויות, בשנתים האחרונות אני יודעת ובטוחה שאני רוצה ללמוד את ה בתל חיי.

עכשיו פתאום, כשהגיע זמן האמת, שאני באמת חייבת לבחור משהו, אני כבר לא בטוחה שזה מה שאני רוצה, אולי אני אלך ללמוד גנטיקה? או תקשורת? או חקר המח? אולי באמת אני ציכה ללמוד תראפיה באומנויות? הרי זה מה שרציתי כל חיי.

מה פתאום אני מחליפה ככה את הרצונות שלי? הרי מדובר בקצוות שונים לגמרי.

אני אפילו לא יודעת מה מתאים לי

במה אני אהיה טובה.

וכבר לא כ''כ מתחשק ל לעבוד עם אנשים, דיי התחלתי לשנוא את בריות מאז העבודה בהוט.