A matter of choice

בחזרה, לפרוק את נשמתי

ברווחה גדולה כמן הזדהות עצומה עם ההווה, העבר והעתיד.

עוד יעברו הרבה מים בים, היא לחשה,

עד שנחזור לרגע הזה, לשכיבה הזאת בחוסר מעש,

מנוחה על עלי דפנה, בטיפשוטה של טיפה קטנה 

מתוקה, אדומה ומשכרת.

גופה הערום המכוסה בשמיכת קטיפה, חיוכה המסתתר 

מתחת לשפתיה התוססות, במוזיקת פרץ של רוחות,

שברי גלים, גניחות, צרחות, נשימות חמות.

איך הצמדתי את מותנייך, והרגשתי את ליבך פועם

דרך שפתיך,

רסיסי המלח של הסערה עוד נותרו בראשי,

וליבי מתנשא לחפש מושא לנדודיו.

כשברור גם לי, שעוד

תחייכני התקווה.

שבת שלום :)