ב"ה
איך זה נורמלי שאני צריכה לוותר על החדר שבו אני לומדת , לעזוב הכול ולעבור לחדר שאין בו אפילו שולחן בשביל הסיכומים שלי רק כי האור שדולק בחדר שלי מגיע כד לחדר של אח שלי ומפריע לישון .
והטיעון בו ההורים שלי משתמשים הוא זה שבשעה כזאת כבר לא לומדים ...
אבל מי מחליט באיזה שעה לומדים , לא זה שלומד בעצמו ?
כן אח שלי צריך לישון כי יש לו מבחן חשוב מחר ...
אבל מה איתי ? המבחן החשוב שלי הוא מחרותיים בבוקר ואם אני לא אלמד עכשו אני אצטרך ללמוד מחר כול הלילה ועוד אחרי הנסיעה לאריאל ...
למה הנוחות שלי חשובה פחות ? למה הלימודים שלי חשובים פחות ?
ולעזזל אני ישבתי ולמדתי בחדר שלי . שלי ! באיזו זכות מזיזים אותי מהמקום שבו נוח לי ללמוד רק כי האור מפריע למשהו אחר ?
יוצא חס וחלילה שאחי יפספס שנת חלום אבל זה שאני אצטרך להפסיק ללמוד ולחפש חדר אחר זה בסדר .
יש לי גם בעיות קשב וריכוז , מאוד בעיות , לעבור למקום אחר משמעותו קושי בהמשך לימודים.
הנה הריי אני פו עכשו( פו או פאו ? אני כדיסלקטית לא בתוכה אך לאיית את זה נכון :{ ) .
ואכי גרועה ? ההורים שלי כועסים אליי על זה שלא הסכמתי מייד לעבור לחדר אחר .
הם כועסים אלי כי אני צעקתי ועשיתי "סקנדל"
כאילו אומרים לי" תעשי מה שאומרים לך ותשתקי .
גם כך הלימודים שלך פחות חשובים משלו .
לא את מקבלת מלגות . לא את מצטיינת דיקן .
חשוב יותר שהוא ישן לפני המבחן שלו מזה שאת תלמדי עוד 20 דקות יקרות לפני המבחן שלך "
אני נוטלת ריטלין והוא משפיע רק עד השעה 1 .
אם האור כול כך מפריע לו -ושוב פעם ,זה האור מהחדר שלי -שיחכה עוד 40 דקות ואז יילך לישון .
למה זה כול כך מובן מראש שאני זאת שצריכה לוותר לו .
גם כך מאוד מאוד קשה לי ללמוד .
אני מקבלת ציונים גבוהים אבל כול ציון גבוה הוא בשבילי קרב .
כול חמש דקות בהם אני יושבת ולומדת הם ניצחון .
ולמרות זאת בחלק מהמקצעות אני מדורגת חמישית שישית מתוך מאה חמישים סטודנטים ובכול המקצעות אני מעל הממוצע .
כן אני נלחמת ומנצחת וכן זה מאוד קשה לי.
אז למה צריך רק להקשות עליי ? למה צריך לתת לי תחושה שהסגים שלי פחות חשובים משלו ?
בעזרת ה' אני אשיג ציונים גבוהים גם בתואר הזה וגם בתוארים 2 ו3 .
אני היה פסיכולוגית בעלת שם עולמי דווקא בגללם , אני היה יותר כי כול החיים גדלתי בתחושה של פחות ,
אני אף פעם לא התפשר על פחות מאכי טוב כי בבית התפשרו עלי .
ואני היה פסיכולוגית , אישה , וכן גם בת ואחות טובה .
אבל את הערב הזה אני בחיים לא אשכח .
ומי יודעה אולי הערב הזה יעזור לי להביס את ADHD והדיסלקציה לשלי...