אתמול בערב שתיתי קצת, והייתי סתם בראש טוב.בניגוד לכל ההתנסויות שלי עם אלכוהול עד כה, הפעם פשוט דיברתי עד דברים כואבים.
הבחורה שהייתה איתי בקושי מכירה אותי, ופשוט התחלתי לשתף אותה ביותר מדי דברים. לא בהכרח מחרידים ומלחיצים, כי לא ניראה לי שיש לי כאלה עדיין (הספקטרום שלי הוא בעיקר מוזרויות כאלו ואחרות). אבל פשוט חפרתי. ותוך כדי שחפרתי ידעתי שאני חופרת.
כגון הרחבה ממש ממש לא נחוצה על המצב הנפשי שאני שרויה בו כבר זמן מה, הבחור הנחמד שהתחבב עליי קצת יותר מדי ואז כניראה מצא לו מישהי שהיא טרף מהיר וגם דוברת השפה שלו וגם חכמה אש ופשוט יצא מחיי מהר כמו שנכנס. ועוד דברים.
אני מוצאת את עצמי ממש נאבקת בנסיונות לתקשר עם אנשים. אני רוצה סתם ככה לגשת למישהי או מישהו או מישהם ולהכיר. ואני פשוט לא מצליחה. מצד שני זאת לא הדרך האופטימלית להכיר אנשים, כי זה מבוסס על מראה חיצוני נטו ואני לא רוצה. למרות שצורת הלבוש של בן אדם יכולה להגיד עליו הרבה, אפילו עשיתי על זה עבודה בסוציו.
ואתמול בערב המשונה ההוא ראיתי בנים ותהיתי מה יקרה אם פשוט אגש ואכיר אותם. ואני ניראית דווקא בסדר, למרות שאני לא ספורטיבית או רזה. יש לי עוד הזדמנות בשישי, כי יש עוד ג'אמ בסגנון הזה. לא הולכת לשתות בכלל.
אני לא לומדת ולא מתכוננת ומתבטלת כל היום בייסיקלי וזה מבאס תתחת כי יכולתי לנצל את הזמן הרבה יותר טוב.
מצד שני - שמעתי המון מוזיקה חדשה, גם חדשה-ישנה (סונטות של בטהובן שאמורות לחזק את הנפש ע"פ המורה לתולדות), התחלתי לצפות בפמילי גאי (כי ג'וג'י הזכיר את זה באחד מהראיונות שלו וגם כולם מדברים על זה כל הזמן ולמה בעצם להיות כל הזמן אנטי כמו שאני תמיד?), צפיתי בכל הפרטים החדשים של שתי הדרמות הקוריאניות שיצאו, עכשיו סידרתי את הבית, אכלתי המון המון והתחרטתי על כך גם המון המון, וזהו בעצם.
והרעיון הזוכה בפרס הרעיון הטוב ביותר בהתחשב בסיטואציה הוא - ללכת לישון.
אין מה לנסות להיות פרודוקטיבית עכשיו. אני סתם עייפה וסתם אקום מחר באמצע היום.
אז זהו, עכשיו. לישון.
עריכה - וכמובן איך יכולתי לשכוח לציין את האירוע המכונן שקרה היום בבוקר... חבורוסטובסקי, אהוב ליבי הנצחי. החלום להופיע אותו על במה אחת יום אחד - נשבר לרסיסים. הגבר שבעזרת הקול שלו גרם לשאריות הנשמה שלי להתעורר לחיים, החזיר לי מעט אמורה במין האנושי. איך תמיד האנשים שהכי משתלם לאנושות לשמר הולכים טרם זמנם. הקסם שהביא לעולם ישאר לעד. בלב שלי הוא תמיד היה ויהיה הטופ של טופ המבצעים שילדה החברה הרוסית.