בבית, רובצת על המיטה עם המחשב, צופה בסרטים, אוכלת סוכריות.הייתה בחינה גרועה היום, אחריה קצת בכיתי בשירותים אבל נרגעתי ועכשיו חזרתי לנורמה שלי שזה - וואו לבכות בdלל בחינות זה הרמה הכי נמוכה שלי.
אתמול הייתי בערך חצי יום עם אמריקאית מקסימה. היה כיף להעביר איתה את הערב, היה יכול להיות נחמד אילו הייתה נשארת פה איתי.
לא שייכת לשום מקום ולאף אחד, וזה עושה הרגשה טובה.
לשמיים היה היום צבע תכלת חיוור ממש יפה, והדרך הלוך וחזור הייתה נחמדה, רגועה וקרירה.
אין לי שום דרך לדעת מה הולך לקרות בזמן הקרוב, אם דברים ימשיכו להיות כמו עכשיו זה יהיה נחמד. רק להחזיר לעצמי כמה שעות שינה אבודות והופ - מצב הרוח שלי יחזור לקדמותו.
אני אשכרה מרגישה סיפוק מתקשורת עם מורים. זה די עצוב כי זה מצביע ישירות על זה שאין לי חברים, אבל מצד שאני אני מעדיפה לדבר עם מורים. המורים שלי חכמים ועובדים קשה מאוד ואני מעריצה כל אחד ואחד מהם. הלוואי והם יאהבו אותי.
אני חושבת שמעכשיו יום שבת הוא היום השנוא עליי. הוא המקביל ליום שישי בישראל מבחינת הרגשות שהיום הזה מעורר בי, לכן כאן אני שונאת את שבת. וגם כי זה היום שבו יש לי שיעור פסנתר ואני שונאת לנגן על פסנתר.
מזמן לא עשיתי מרתון שירי רדיוהד וכל כך נהנתי מחברת עצמי. אני תמיד נהנית מחברת עצמי, אבל ברגעים אלו ממש אני נהנת במיוחד.
בכל מקרה, אני לא יודעת מה לא בסדר בי אבל ממש באלי להכין עכשיו שוקו חם ולהתקדם בשיעורי בית. בהחלט משהו נדפק בי, אני אוהבת את זה. במיוחד בהתחשב בעובדה שהיה לי חלון ענק בלימודים ולא התחשק לי לעשות כלום אז פשוט בזבזתי אותו על שטויות.
אני בסדר ומה שהיה היום לא היה קטסטרופה ואין לי מה לחשוב ולנתח את זה שוב ושוב בראש שלי כי זה כל כך כל כך מיותר.
משימה ליום החופשי מחר: לצאת מהבית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
notyou
