Food and Inner Peace

אמנם הזכרון שלי לא טוב במיוחד, ובשביל לזכור מושגים, שמות ומספרים אני צריכה לעבור על זה שוב ושוב במשך כל יום למשך תקופה, וגם עדיין נקודת ההתחלה שלי ברוסית לא הייתה כמו של כל התלמידים בשפה המקומית, כי רוסית זו לא השפה הראשונה שלי ומעולם לא למדתי בשפה הזאת או קראתי טקסטים ארוכים שאני צריכה לנתח. אני יכולה להגיד בודאות שהמצב שלי השתפר מאוד, ואני קוראת הרבה יותר ואף מסוגלת להתמצא תוך כדי שאני מרפרפת על טקטס שכבר קראתי. מה שלא היה קורה בעבר בגלל שהקריאה שלי הייתי די איטית. כמובן שיש המון לעבור עד שאוכל להגיד שאני שולטת בשפה, אבל אני שמחה שאני מתקדמת לשם לאט לאט.

תמיד מעצבן אותי כשאני לא מצליחה להבין או לזכור לדברים מהר, ושבהרבה מהמקרים אני מרגישה טפשה למדי. אבל בימים האחרונים אני קצת יותר סבלנית כלפי עצמי.

דברים פחות מטרידים, פחות בודד לי. כי כשאין חיי חברה אפשר להסתמך על ציונים ועל משובים שנותנים לי בלימודים, בינתיים אני מקבלת משובים חיוביים וציונים טובים, אז זה מעודד אותי קצת. בתיכון זה היה אחרת. היו דברים אחרים שחשבתי עליהם, וכשלא למדתי למבחינות בעיקר נהנתי להתרברב על כמה שלא למדתי ועל כמה שלא אכפת לי. היו זמנים טובים.

מתחשק לי לעשות דברים שונים, מיוחדים, קצת משוגעים. נפלתי חזק בתוך ההרגל של לקום בבוקר, ללכת ללימודים, ללמוד, לחזור ישר הביתה. אנסה לגוון קצת את סדר היום שלי בזמן הקרוב.