אני לא אתן לו לחשוב שאני רוצה יותר. אני לא אתן לו בכלל להעלות על הדעת שהוא יכול לשחק בי.באופן כללי אני חושבת עליו יותר מדי ואני מודעת לחלוטין שזה מיותר וטיפשי מצידי, אבל הראש שלי מסרב להתחבר להשקפות שלי.
לא חושבת עליו בקטע של הלוואי הייתי איתו עכשיו, אלא פשוט מנתחת שוב ושוב דברים שקרו.
אני שונאת לבזבז על זה זמן. שונאת להרגיש שאני חושבת עליו יותר משהוא חושב עליי.
כמו כן שונאת להיות זאת שיוזמת כל הזמן. זה מכאיב לי לאגו. גם הוא יזם, אבל אני יזמתי יותר ממה שהייתי צריכה.
אני קוראת התכתבויות שלנו ומתחשק לי להקיא. גם בגלל פירוט יתר מצידי (שבשבילי זה שני משפטים) וגם כי אני קוראת הודעות כמו איזו מסכנה.
המצב שלי עצוב, אבל רק בראש שלי. כי למען האמת אני גאה בעצמי על איך אני מסתירה יפה את מה שהולך לי בראש.
שנינו עסוקים סה"כ, ויש דברים אחרים להתמקד בהם. ואני עדיין לא מספר אחד שלו, אבל אשתמש בקסמי ואולי אצליח להגיע לראש הרשימה שלו. סתם כי מתחשק לי, לא כי אני הולכת לעשות עם זה משהו.
מרשה לעצמי להיות פתאטית רק כאן, לפני שאני עוזבת את השטויות האלה, עוברת על החומר למחר והולכת לישון.
מטרות למחר: להתנתק מהטלפון, להסתכל הרבה על השמיים, לא לתת למחשבות להסיח את הדעת, לעבוד לעבוד לעבוד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
notyou
