אני כל הזמן מחפש תחליפי עישון.
בעצם למעשה הפסקתי לעשן לפני כמה שנים ולאט לאט ככל שהניקוטין התנקה, כך החרדות החלו לעלות.
כשהייתי מעשן... הייתי מעשן. זה לא שהיו חרדות, אבל היו ברייקים שגרמו איכשהו לחרדות לקהות (זאת המילה?).
וכשהפסקתי לעשן, הברייקים האלה כבר לא קיימים. החומר המרגיע כבר לא בגוף. ובתכלס - אין לחרא הזה תחליף.
חיפשתי. חיפשתי המון. ריצות בלתי נגמרות, מיינדפולנס, יוגה, אימוני נשימות, מדיטציות, סדנאות ויפאסנה, כל הדברים האלה הם חמודים ונחמדים ולצערי לא קרובים אפילו למה ששאכטה אחת מסוגלת.
היא באמת הרעידה את עולמי.
אבל יחד עם עולמי הנפשי, שהיה רגוע (יחסית), קיים עולמי הפיזי שהלך ודעך. הסיגריות גמרו אותי. הלב יצא החוצה, הייתי יורק ומשתעל ומגעיל באופן כללי. עבדתי עם אנשים שהתרחקו ממני. איכס. אז הפסקתי. בהדרגה כמובן, לאט לאט. קודם כל עם השאכטות ואז עם הסיגריות. בסוף הייתי גם בסדנה ונטלתי כדורים מזוויעים. וזה נגמר. הכדורים האלה כל כך מזוויעים שאני פוחד לחזור לעשן רק כי הגמילה הבאה תהיה קשה יותר.
אני זוכר את ההתחלה. לחץ הדם שנפל בבוקר. סחרחורות ותחושה של היפוגלוקמיה מי שמכיר. בהמשך הרצון כבר לא היה פיזי, רק מנטלי. "וואי איך היה מתאים לי סיגריה עכשיו", "וואי איך בא לי שאכטה". אבל הגוף לא באמת רצה, הכדורים עשו את שלהם. אפילו הפסקתי לקחת אותם באמצע מרוב שהייתי בטוח בעצמי (וכי הם היו מזוויעים).
ולאט לאט הניקוטין ירד, הדופמין כנראה גם, החרדות התחילו לחזור. ושוב, זה לא שלא היו חרדות לפני, אבל העוצמות היו חלשות יותר (או שהפרספקטיבה שלי שגויה, לא יודע). והנה אני כאן, מחפש תחליפים לעישונים.
(רגע, ברייק, אתם לא רואים את זה אבל אני כל שנייה עובר לוואטסאפ כי גיליתי חבר טוב שחלה בקורונה, פחד אלוהים!)
מצאתי כתבה כלשהי שאני לא יודע על מה היא מבוססת, אבל באתר עם סיומת gov אז כנראה הממשל האמריקאי. לא משנה, בכל מקרה בכתבה מציעים מספר דברים. אחרי שתירגמתי לעברית שמתי לב שהדירוג שהם עשו הוא אולי מהקל לקשה או מהישים לפחות ישים, אבל מבחינתי זה דירוג של דברים שכבר עשיתי ודברים שנשארו לי לעשות (בערך...). אז להלן -
1. להירגע (וואלה).
2. לנשום (וואלה וואלה).
3. לאתר את הסטרס, איפה הוא יושב פיזית. שזה משהו שעושים במיינדפולנס, וזה יכול לעבוד זמנית.
4. דמיון מודרך, גם טכניקה מוכרת שעובדת אבל לא עובדת כמו דמיון לא מודרך של ... סמים. לא משנה, נתקדם.
5. אימונים, עושה מלא, לא עובד, נקסט.
6. לדבר על זה עם אנשים, ובכן...
7. לנסות להתמקד במה שקורה עכשיו. קל מאוד להגיד. קשה לעשות.
ומכאן דברים שאותי יותר עניינו:
8. לדאוג לעצמך - תזונה נכונה, מספיק שתייה, מספיק שינה. וואלה זה נכון ממש וזה משהו שהוקהה (שוב מנחש שזאת המילה) כשעישנתי כי לא הייתי צריך את זה. למי יש כוח לשווארמה אם אפשר לגלגל סיגריה? מי צריך לישון אם אפשר לעשות עוד שאכטה? זה טיפ שאני חייייייייב לנסות. הורדתי אפליקציה של מים. התזונה שלי ממש סבירה, וגם השינה וגם האימונים. נלך על מים.
9. לעשות טוב. זה הסעיף שהכי נגע בי, כמה שנים כבר לא התנדבתי יאללה. נראה לי אני מחר הולך לחפש. אולי צער בעלי חיים. להוציא כלבים לסיבוב. בטח יהיו שם בחורות גם. נראה.
10. לעבור לנטול קפאין. נראה לכם שעם כל החרדות זה לא קרה כבר?? בעצם אחד מהדברים הראשונים שהתייתרו (מה קורה עם מילים גבוהות היום) ברגע שהפסקתי לעשן היה קפה. הקפה היה מחובר לי לסיגריה ופתאום כבר לא אז הפסקתי לשתות קפה. כיום יש לי בבית מלא סוגים של קפה (בעיקר לאורחים) וגם הטסטר צ'ויס הירוק (נטול) וקפסולות עם תחת אדום (נטולות) וקפה דגנים (שזה לא באמת קפה) וכמובן מלא חליטות תה.
11. לקבל את עצמך. גם טיפ חשוב ממש, אני הייתי אומר את זה כל הזמן לעובדים שלי, לאחים שלי, לחברים, אבל איכשהו לא הצלחתי ליישם את זה על עצמי.
אני בדרך למעלה, היום סגרתי פרויקט גדול בעבודה אז הרבה מהחרדות נפל. נשארו שאריות וגם הן יפלו בימים הקרובים אני מקווה. יאללה ערב טוב. תהיו אנשים טובים, ותקבלו את עצמכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
