אז אני נפגש היום לראשונה עם סרוגייט.
תחושה מעפנה קצת. באמת.
מי אני ולמה אני צריך סרוגייט בגילי המופלג (30 וקצת).
מי אני ולמה לא עשיתי כסף מהיפה והחנון או משהו (כי אני לא חנון).
מסתובבים בינינו הרבה אנשים מוצלחים, עובדים, מרוויחים כסף, לפעמים הרבה כסף, נראים לא רע, ועדיין מתקשים בכל העניין הזה.
מה הקושי שלי? קושי טכני/פסיכולוגי/נפשי.
הייתי כבר אצל סקסולגית, ומה היא אמרה לי? "תקשיב, אני רופאה, אין לך בעיה רפואית, פיזית, אין לי מה לעשות אתך, לך לסרוגייט"
אז מה הקושי שלי אתם שוב שואלים?
טכני.
פשוט, בפעמים המועטות שניסיתי, לא הצלחתי פיזית להכניס אותו, ניסיתי בכמה תנוחות, ובכולן כשלתי. אפילו דברים בסיסיים.
ואז
פשוט ויתרתי. כי די, כמה אפשר להיכשל.
אז מה הקושי השני שלי אתם שואלים?
כמובן שמהקושי הטכני מגיע הקושי הפסיכולוגי-נפשי.
כאמור, ויתרתי
וברגע שויתרתי, וגדלתי, והזדקנתי, זה כבר לא "חמוד", זאת הופכת למעמסה.
המצחיק הוא שהייתי, חוויתי, עשיתי, עשיתי מלא, גמרתי, הגמרתי, מלא, מעולם לא חדרתי. מצחיק?
ועכשיו
פחד מוות
ללכת לסרוגייט
לבזבז את מיטב כספי
על פתרון
ובשביל מה?
אני כותב את זה בלב כבד
והולך אליה בלב כבד
מאוד כבד
והלוואי ולא הייתי צריך
אעדכן אחרי
(ובשולי הדברים גיליתי שהמרפאה אליה אני הולך היא מרפאה שמטפלת בחבר טוב שלי, והוא כרגע גם בטיפולים - לא מיניים, אהה איזה כיף אם נתראה, אה??)