קבעתי היום להפגש עם חבר שלי בבית שלו. הוא רצה להכיר אותי להורים שלו וגם תיכננו שהוא ילמד אותי לבגרות במתמטיקה כי אני נגשת עוד שבוע למועד חורף. הייתי ממש מבואסת מהבוקר בלי סיבה מיוחדת סתם יום רע, וגם הייתי ממש עצבנית על עצמי על כל מיני דברים, שאני מאחרת לבית ספר וגם לא מגיעה, ואני לא ממש משיקעה בלימודים ועוד דברים. בערך שעה לפני שתכננו להפגש אמרתי לו שאין לי מצב רוח היום לכלום ואני לא רוצה לבוא אליו שאני בעצבים. בסוף הוא שיכנע אותי לבוא ובאתי.
המשפחה שלו ממש נחמדה אבל היה קצת מביך כמו שציפיתי שיהיה. במקום ללמוד לבגרות הוא אמר לי שהוא רואה שאני לא בראש ללמוד והוא רוצה להעביר לי את הבאסה. לקחנו פקל מהבית שלו וישבנו באיזה יער קטן להכין תה. שמענו שירים והיה ממש נחמד.
אחר כך התחלנו לקפוא מקור ( בעיקר אני) אז שכבנו ביחד על ערסל גדול מחובקים והוא כיסה אותנו עם המעיל שלו וניסה לחמם לי את הידיים.
הוא הסתכל לי בעיניים ששכבנו שם ואמר שכחתי להגיד את הדבר הכי פשוט שצריך להגיד, ואז הוא אמר שהוא אוהב אותי ואמרתי לו שגם אני.
אני שונאת את עצמי על זה שכל כך קשה לי להגיד לו דברים יפים כמו שהוא אומר לי . הוא שם לי שיר ואמר שהוא מקדיש לי אותו ואחכ אני שמתי לו את השיר '' מרוב אהבה שותק'' ואמרתי לו שבחרתי בשיר הזה כי אני ממש מתחברת לזה . כי גם אני מרוב מרוב אהבה שותקת ואני מנסה יותר במעשים להראות לו כמה אני אוהבת אותו. הייתי רוצה להשאר בערסל הזה לנצח אם לא הייתי הופכת לגוש קרח.
יש לי החלטה ממש קשה לעשות בזמן הקרוב . אני כל כך שונאת להחליט החלטות. פעם קראתי מחקר שאומר שאם חושבים על החלטה יותר מ2 דקות, מחליטים את ההחלטה הגרועה. מאז באמת ניסיתי לקבל החלטות פחות מ2 דקות אבל במקרה הספציפי הזה זה לא עובד כי זה ממש מורכב.
אני שונאת את זה שבלילה אני לא נרדמת ואז אני מתחילה לחשוב הרבה מחשבות בדרך כלל המחשבות מובילות אותי לדכאון ואני שונאת שזה קורה.. אני אנסה היום לא לחשוב על דברים יותר מדי..
אני ממש מפחדת שאני שוב לא יעבור את הבגרות במתמטיקה.. זה הכל אצלי בראש אני רק צריכה להכניס לי לראש שאני עוברת והכל יהיה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
