I'm just thinking out loud

אני הורגת את הכאב

חוסמת את הרגשות

קוברת אותם עמוק

קשה לי לתת להם

לגיטימציה

למי זה טוב

והם

יש להם חיים משל עצמם

הם בוערים בי במיליון גוונים של אש

אין להם פרופורציות

הם זורקים אותי

מהקצה האחד לקצה השני

הוא אמר לי שלא

אבל לרגע חשבתי

שנפתחתי

שמול אדם אחד

אצליח מה שהצלחתי

מול אדם אחר

הוא בן אדם נדיר

חבר נדיר

עם כל הקווים האינטימיים שנחצו

הוא עדיין יכול לשים את הכל בצד

לגמרי לגמרי בצד

ללכת לישון על ידי

בלי לחתור לזה בכלל

ומכיוון אחר

עם כל השקט שהשגתי

תמיד יהיו אצלי זיקוקים

והפחד לסמוך גדל בי

חוסר הביטחון

והרתיעה ממין

אבל עם כל זה נמצאת שם גם מישהי אחרת

חזקה יותר

ברורה וכנה ומוגנת

מוגנת

את בסדר ילדה

ומותר לך לפעמים להיות קצת קטנה

וזה גם בסדר אם תפוצצי הכל ברע

תצאי החוצה ותטרקי את הדלת

תשמרי על שלך

על השקט שלך

על השאיפות והרצונות שלך

על הדעה והשקפת העולם שלך

תשמרי על הלאט שלך

וזה לא משנה

זה לא משנה שהוא עוסק באותו הדבר

ומתחרה גם בדבר השני

זה לא משנה אם נדמה שהוא מעל

אין לו דבר מעלייך

ולא משנה הגיל או המקום בחיים או הידע הרב

את מוגנת ילדה

יש לך אותך