לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I'm just thinking out loud


ועמוק בתוך השקט, נשאר ההד של הצרחה, הצל של הרוח השורקת, המאיימת. עמוק מאחורי הכל, מתחת לחומות, דברים נשארים אותו דבר. נשארת שם ילדה, שאולי קצת שכחה איך לחיות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2017

רחוב אחר


A WAY DOWN WE GO

 

שיר טיבטי

 

אני הולכת ברחוב

במדרכה יש בור

אני נופלת

מופתעת

חסרת אונים

מחפשת דרך החוצה


אני מטפסת עם הציפורניים

יוצאת חבולה

עם פנים ששטופות בדמעות ודם וזיעה


אני הולכת שוב באותו הרחוב

הספקתי לשכוח

אני שוב פעם נופלת

מופתעת

לא יודעת

איך

הגעתי לכאן

ולוקח לי נצח


לצאת משם


אני הולכת שוב באותו הרחוב

הפעם אני אהיה חכמה

אבל הרגליים נושאות את עצמן

היישר אל אותו הבור

אני כבר חזקה, אני מכירה את הדרך חזרה


אבל הרגליים שלי בכל זאת לקחו אותי לשם מעצמן

 

אני צמאה

כל כך צמאה

לחום ואהבה

אני מונעת משם

אני לא רואה שום דבר

אני רואה את הכל

אני רואה ונופלת בכל זאת

אני חסרת אונים

לא אני לא

זו אשמתי אני יודעת

 

אני לא מוכנה לבחור

 

אני מחפשת להיאחז

בכל דבר שהידיים מצליחות לתפוס

אני מספיק חכמה 

בשביל לא לתפוס באש

או בקרח

אני נאחזת בדברים אחרים

מוצקים

מחוספסים

קוצניים

 

והידיים שלי נשרטות

והנשמה, בעיקר הנשמה

בריק שממלא את הכל

 

לבד לי בפנים

ואין לי מקום ללבד

 

מרגיש לי בפנים

ואין לי מקום להרגיש

 

אין לי מקום לעצור

לרגע

להביט בחולשותיי

ולתת להן מקום

 

שלא ישתלטו את הכל

ויישאבו אותי למטה

יחד איתן

 

and way down we go

 

 

 

אני לא בוטחת באף אדם

מספיק בשביל להניח את הראש

 

האדם היחיד שהעזתי 

ממשיך להפנות את הגב

ולא בכוונה

יש לו פשוט נטייה כזאת

ליפול כל הזמן

על הפנים

וגם הוא

לא נותן

לאף אחד

להרים אותו

 

או לפחות להיות שם

 

לבד לי

ואין לי זמן

להתעכב על רגשות

 

עצוב לי

בלי סיבה מוגדרת

עצב כזה פשוט

שתופס את כל החדרים שבלב

 

ואני מנסה, בחיי

אני מחייכת הרבה

לפעמים באמת, לפעמים קצת פחות

 

אבל ריק לי בפנים

חסר

 

זה לא הבחוץ

אני יודעת

זה הבפנים

שעוד לא השלים את עצמו

 

 

 

האני מאמין שלי....

האני מאמין שלי מאמין בעצמו

הוא ימצא את הדרך לעצמו

הוא ימצא את האושר

בדרך שלו

הוא לא יוותר עד שיגיע לשם

האני מאמין שלי שמח בלי סיבות

הוא צוחק לעצמו ומחייך לאנשים ברחוב

הוא מלא אהבה לעולם ולאנשים ולעצמו

בעיקר לעצמו

 

האני מאמין שלי...

יש לו הרבה כוח

הוא מלא עשייה

סיפוק ויצירה

יש לו מספיק משל עצמו

בשביל לתת לעולם חזרה

 

האני מאמין שלי

יש לו מלא חלומות

והוא מוצא חלום חדש

על כל אחד שהוא מגשים

 

הוא צוחק וטוב לו

הוא רוקד  מבפנים

מלא צבעים

עזים כאלה בוהקים

וכשהרגשות ממלאים אותו בפנים

 

הוא משפריץ אותם החוצה

צבעים על קירות לבנים

 

אין ריק בתוך הצבעוני הזה

 

יש לו מלא שקט בפנים

 

ויש לו חברים

שאוהבים באמת

נמצאים באמת

 

הוא מרגיש שייך ובטוח

 

ושמח

 

בעיקר

 

שמח

 

 

 

 

נכתב על ידי in my recovery , 17/5/2017 02:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  in my recovery

בת: 30



מצב רוח כרגע:


12,344

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לin my recovery אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על in my recovery ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)